שרונה, השכונה הגרמנית, יוסי רנרט

הוקמה בשנת 1871 על שטח בן – 6400 דונם. מספר הנפשות היה – 251.
בשנת 1914 גדל שטחה ל – 7300 דונם ומספר הנפשות בה ירד ל – 225.
שרונה הייתה אחת המושבות שייסדו בארץ הטמפלרים (טמפל בגרמנית – היכל)
תנועתם התבססה על נבואות התנ"ך. בהתיישבות חקלאית בארץ הקדושה ראו תיקון לעצמם וממנה שאפו לחדש את החיים הדתיים והחברתיים באירופה.
את השם "שרונה" קראו, בהאמינם שמושבתם הוקמה בגבולות השרון.
שרונה הייתה מושבה חקלאית טהורה ושימשה דוגמה גם למתיישבים היהודיים הראשונים במושבות יהודה.
מתיישבי שרונה הגרמנים, בסבלנותם, נלחמו בכל הפגעים שעברו עליהם.
עם הכיבוש האנגלי, בשנת – 1917/8 גורשו המתיישבים. בשנת – 1920 הורשו לשוב לארץ ולחזור לרכושם ולקניינם.
העסקים הראשיים של שרונה היו: תפוזים, תבואה, חלב, ירקות ויין.
נסיון ראשון להתיישבות נעשה ע"י הטמפלרים בעמק יזרעאל ונכשל. רוב המתיישבים חלו ומתו בקדחת, במקום הוקמה נהלל.
בשנת  1868  - יסדו את המושבה הגרמנית ליד חיפה.
בשנת 1869 – יסדו מושבה גרמנית ביפו (היא המושבה "האמריקנית" הקרויה בשם זה כיוון שההיכלנים הגרמנים קיבלוה מידי בני החברה האמריקנית "כנסיית המשיח", שהתישבותם במקום הזה לא הצליחה והם חזרו לארצם.
בשנת  1871 – יסדו את שרונה.
בשנת  1872 – יסדו את רפאים ליד ירושלים.
בשנת  1902 – יסדו את המושבה וולהאללה במזרחה של יפו.
בשנת  1906 –  יסדו את בית לחם הגלילית, מערבית לנצרת.
בשנת  1907 –  הקימו לידה את וולדהיים.
יואל משה סלומון ממייסדי פתח – תקוה, כתב על שרונה:
" המראה הנעים הזה, גורם ללב האיש הישראלי צער וששון גם יחד. לבנו ישמח, בראותו כי ארצו הקדושה מוכשרת להיהפך כגן אלוהים. ולעומת זאת כלימה מכסה את פנינו בזכרנו, כי אנשים אשר לא מבני עמנו יהיו הראשונים לחונן ארצנו הקדושה ואנחנו בני ישראל נעמוד מרחוק…"
בזמן הפרעות בשנת – 1929 ירו ערבים על שכונת נחלת יצחק מתוך פרדסי שרונה. התושבים עברו זמנית עם הבהמות והתבצרו בשכונת בורוכוב.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נעשתה שרונה למרכז נאצי.
בה נוסד הסניף הראשון של המפלגה הנאצית בארץ. מכאן יצאה תעמולה נאצית לכל הארץ ואולי גם לארצות השכנות.
תושביה החלו מתרחקים ממכריהם היהודיים וצלב הקרס וכן תמונות של היטלר היו קישוטים נפוצים שם. בשרונה נוסד "הבית החום" הראשון בארץ. משלחת מאנשי השכונה נתקבלה לראיון אצל היטלר, בשובה הביאה איתה דגל נאצי.
במאורעות  1939-1936 סייעו הגרמנים בשרונה לערבים באימון צבאי, הדרכה והספקת נשק וכן הסתירו בשעת הצורך אנשי כנופיות.
כמה מבני שרונה, שידעו עברית, נעשו במלחמת העולם השנייה "מומחים לענייני יהודים" וגם השתתפו בהשמדת יהודי אירופה.
עם פרוץ המלחמה הגלתה ממשלת ארץ ישראל לאוסטרליה 486 גרמנים כנאצים מסוכנים, בהם כמאה מתושבי שרונה.
הכפר שרונה עצמו, הפך למחנה הסגר לגרמנים נתיני ארץ ישראל, על שרונה הופקד משמר של נ–עם קבלת השמועות הראשונות על ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה ע"י הגרמנים, אירעה התפוצצות במרכז שרונה, במקום שהגרמנים העצורים עמדו להתאסף למפקד. לאחר המקרה הורחקו הנוטרים מן השמירה על שרונה. חלק מהגרמנים הועבר לוילהלמה והיתר נשלחו לאוסטרליה.
שרונה הבריטית
בסוף המלחמה ולאחריה נעשתה שרונה למעין "מושבה בריטית" בה רוכזה המשטרה הניידת הבריטית. אח"כ שוכנו שם גם פקידים גבוהים בריטיים/קציני משטרה וכן סוחרים וסוכני חברות (מהם שוכנו שם כשהיו חששות ממעשי תגמול מצד יהודים על בריטים.
בתקופה זו היו גדרות תיל מקיפות את שרונה וסכנת מוות איימה על כל הקרב אליהן. אורות זרקורים משרונה בלשו בלילות את תל – אביב. משרונה היו מגיחות עם כל אזעקה מכוניות משורינות שהיו עורכות מפעם לפעם מסעי עונשין על תל – אביב. לעיתים קרובות נשמעו משרונה יריות בלתי פוסקות ובלא אבחנה על תל – אביב.
בימי המאבק על העליה וההעפלה, נפלו ב – 23.02.46 ליד גדר התייל של שרונה אנשי ההגנה עמירם בלינקוב, ידידיה אהרון, אריה קסלמן ושרגא הר. הארבעה נפלו במשימה שניה במחלוקת וללא סיכוי לצאת בחיים, על שמם נקרא במקום רח' הארבעה.
באחת מפעולות ההעפלה, נעשתה פעולת הסחה ברח' מרמורק, הרחוב נחסם ונוער ההגנה הפעיל נשק. הפעולה נועדה לחסום מעבר שוטרים משרונה לחוף הים. בפעולה נפגעה תלמידת הגימנסיה בלפור, ברכה פולד בת 16 שהשתתפה בפעולה והיא מתה מפצעיה. על שמה נקרא הרחוב הקטן המקביל לרחוב מרמורק.
בשרונה בוצעו מעשי הפצצה על ידי אנשי לח"י ואצ"ל (פיצוץ טנדר צבאי שבו נהרגו חמישה בריטים. מכונית דואר נשדדה, מולכדה בפצצה והוכנסה לשרונה, בפיצוץ נהרגו שבעה אנגלים ונפצעו רבים).
השלב הראשון
הארכת רחוב החשמונאים
השלב הראשון לגאולת שרונה היה הארכת רחוב החשמונאים דרך שדות שרונה, עד דרך פתח  תקווה ושכונת מונטיפיורי.
הכביש הדו סטרי ברוחב תשעה מטרים נחנך ביוני 1946.
עד אז, כלי הרכב שבאו מצפון בדרך פתח תקווה, היו נוסעים עד רחוב מזא"ה כדי להכנס העירה.
הכפר שרונה
במקום 118 בתים, מלבד רפתות. הבתים בתי כפר טיפוסיים מקורים בגגות רעפים, בחלקם הגדול בני קומתיים. בשטח המזרחי של הכפר, לצד כביש רמת גן הייתה  חורשה גדולה וצפופה אשר שימשה בימים כתיקונם מקום טיול ונופש גם לתושבי  תל – אביב.
בסוף שנות המאה העשרים, עם הרחבת דרך פתח תקווה התגלו במקום עתיקות ונעשו חפירות ארכיאולוגיות. בשנת 2004 החלו עבודות להעתקת מבנים משרונה לצורך שימור ופיתוח המקום.

הוקמה בשנת 1871 על שטח בן – 64השרון00 דונם. מספר הנפשות היה – 251.

בשנת 1914 גדל שטחה ל – 7300 דונם ומספר הנפשות בה ירד ל – 225.

שרונה הייתה אחת המושבות שייסדו בארץזיג הטמפלרים (טמפל בגרמנית – היכל)

תנועתם התבססה על נבואות התנ"ך. בהתיישבות חקלאית בארץ הקדושה ראו תיקון לעצמם וממנה שאפו לחדש את החיים הדתיים והחברתיים באירופה.

זיגפריד סימון, ברח ב-1936 מגרמניה הנאצית, ובא בחוסר כל להתנחל יחד עם אשתו ושתי בנותיו בנחלת יצחק, ליד מושבת הגרמנים הנאצים - שרונה

את השם "שרונה" קראו, בהאמינם שמושבתם הוקמה בגבולות השרון.

שרונה הייתה מושבה חקלאית טהורה ושימשה דוגמה גם למתיישבים היהודיים הראשונים במושבות יהודה.

מתיישבי שרונה הגרמנים, בסבלנותם, נלחמו בכל הפגעים שעברו עליהם.

עם הכיבוש האנגלי, בשנת – 1917/8 גורשו המתיישבים. בשנת – 1920 הורשו לשוב לארץ ולחזור לרכושם ולקניינם.

העסקים הראשיים של שרונה היו: תפוזים, תבואה, חלב, ירקות ויין.

נסיון ראשון להתיישבות נעשה ע"י הטמפלרים בעמק יזרעאל ונכשל. רוב המתיישבים חלו ומתו בקדחת, במקום הוקמה נהלל.

בשנת  1868  - יסדו את המושבה הגרמנית ליד חיפה.

בשנת 1869 – יסדו מושבה גרמנית ביפו (היא המושבה "האמריקנית" הקרויה בשם זה כיוון שההיכלנים הגרמנים קיבלוה מידי בני החברה האמריקנית "כנסיית המשיח", שהתישבותם במקום הזה לא הצליחה והם חזרו לארצם.

בשנת  1871 – יסדו את שרונה.

בשנת  1872 – יסדו את רפאים ליד ירושלים.

בשנת  1902 – יסדו את המושבה וולהאללה במזרחה של יפו.

בשנת  1906 –  יסדו את בית לחם הגלילית, מערבית לנצרת.

בשנת  1907 –  הקימו לידה את וולדהיים.

יואל משה סלומון ממייסדי פתח – תקוה, כתב על שרונה:

" המראה הנעים הזה, גורם ללב האיש הישראלי צער וששון גם יחד. לבנו ישמח, בראותו כי ארצו הקדושה מוכשרת להיהפך כגן אלוהים. ולעומת זאת כלימה מכסה את פנינו בזכרנו, כי אנשים אשר לא מבני עמנו יהיו הראשונים לחונן ארצנו הקדושה ואנחנו בני ישראל נעמוד מרחוק…"

בזמן הפרעות בשנת – 1929 ירו ערבים על שכונת נחלת יצחק מתוך פרדסי שרונה. התושבים עברו זמנית עם הבהמות והתבצרו בשכונת בורוכוב.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נעשתה שרונה למרכז נאצי.

בה נוסד הסניף הראשון של המפלגה הנאצית בארץ. מכאן יצאה תעמולה נאצית לכל הארץ ואולי גם לארצות השכנות.

תושביה החלו מתרחקים ממכריהם היהודיים וצלב הקרס וכן תמונות של היטלר היו קישוטים נפוצים שם. בשרונה נוסד "הבית החום" הראשון בארץ. משלחת מאנשי השכונה נתקבלה לראיון אצל היטלר, בשובה הביאה איתה דגל נאצי.

במאורעות  1939-1936 סייעו הגרמנים בשרונה לערבים באימון צבאי, הדרכה והספקת נשק וכן הסתירו בשעת הצורך אנשי כנופיות.

כמה מבני שרונה, שידעו עברית, נעשו במלחמת העולם השנייה "מומחים לענייני יהודים" וגם השתתפו בהשמדת יהודי אירופה.

עם פרוץ המלחמה הגלתה ממשלת ארץ ישראל לאוסטרליה 486 גרמנים כנאצים מסוכנים, בהם כמאה מתושבי שרונה.

הכפר שרונה עצמו, הפך למחנה הסגר לגרמנים נתיני ארץ ישראל, על שרונה הופקד משמר של נ–עם קבלת השמועות הראשונות על ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה ע"י הגרמנים, אירעה התפוצצות במרכז שרונה, במקום שהגרמנים העצורים עמדו להתאסף למפקד. לאחר המקרה הורחקו הנוטרים מן השמירה על שרונה. חלק מהגרמנים הועבר לוילהלמה והיתר נשלחו לאוסטרליה.

שרונה הבריטית

בסוף המלחמה ולאחריה נעשתה שרונה למעין "מושבה בריטית" בה רוכזה המשטרה הניידת הבריטית. אח"כ שוכנו שם גם פקידים גבוהים בריטיים/קציני משטרה וכן סוחרים וסוכני חברות (מהם שוכנו שם כשהיו חששות ממעשי תגמול מצד יהודים על בריטים.

בתקופה זו היו גדרות תיל מקיפות את שרונה וסכנת מוות איימה על כל הקרב אליהן. אורות זרקורים משרונה בלשו בלילות את תל – אביב. משרונה היו מגיחות עם כל אזעקה מכוניות משורינות שהיו עורכות מפעם לפעם מסעי עונשין על תל – אביב. לעיתים קרובות נשמעו משרונה יריות בלתי פוסקות ובלא אבחנה על תל – אביב.

בימי המאבק על העליה וההעפלה, נפלו ב – 23.02.46 ליד גדר התייל של שרונה אנשי ההגנה עמירם בלינקוב, ידידיה אהרון, אריה קסלמן ושרגא הר. הארבעה נפלו במשימה שניה במחלוקת וללא סיכוי לצאת בחיים, על שמם נקרא במקום רח' הארבעה.

באחת מפעולות ההעפלה, נעשתה פעולת הסחה ברח' מרמורק, הרחוב נחסם ונוער ההגנה הפעיל נשק. הפעולה נועדה לחסום מעבר שוטרים משרונה לחוף הים. בפעולה נפגעה תלמידת הגימנסיה בלפור, ברכה פולד בת 16 שהשתתפה בפעולה והיא מתה מפצעיה. על שמה נקרא הרחוב הקטן המקביל לרחוב מרמורק.

בשרונה בוצעו מעשי הפצצה על ידי אנשי לח"י ואצ"ל (פיצוץ טנדר צבאי שבו נהרגו חמישה בריטים. מכונית דואר נשדדה, מולכדה בפצצה והוכנסה לשרונה, בפיצוץ נהרגו שבעה אנגלים ונפצעו רבים).

השלב הראשון

הארכת רחוב החשמונאים

השלב הראשון לגאולת שרונה היה הארכת רחוב החשמונאים דרך שדות שרונה, עד דרך פתח  תקווה ושכונת מונטיפיורי.

הכביש הדו סטרי ברוחב תשעה מטרים נחנך ביוני 1946.

עד אז, כלי הרכב שבאו מצפון בדרך פתח תקווה, היו נוסעים עד רחוב מזא"ה כדי להכנס העירה.

הכפר שרונה

במקום 118 בתים, מלבד רפתות. הבתים בתי כפר טיפוסיים מקורים בגגות רעפים, בחלקם הגדול בני קומתיים. בשטח המזרחי של הכפר, לצד כביש רמת גן הייתה  חורשה גדולה וצפופה אשר שימשה בימים כתיקונם מקום טיול ונופש גם לתושבי  תל – אביב.

בסוף שנות המאה העשרים, עם הרחבת דרך פתח תקווה התגלו במקום עתיקות ונעשו חפירות ארכיאולוגיות. בשנת 2004 החלו עבודות להעתקת מבנים משרונה לצורך שימור ופיתוח המקום.