זכריה גלוסקא – מחוץ לגדר

מעבר לגדר המזרחית של בית הקברות הצבאי בנחלת יצחק, במקום שומם ולא מיושב, ניצב שלט רחוב עירוני ובו מלה אחת – גלוסקא.
ריחוקו של השטח האמור משכונת נחלת-יצחק, גרם לכך שהערך "גלוסקא" לא נכלל בעבודתו המצוינת של ידידי המלומד מר גלעד כספי, אשר הכין לבקשתי את ההסברים לשמות רחובותיה של שכונת נחלת-יצחק.
אנסה להשלים כאן את החסר.
האיש הגאה זכריה גלוסקא ז"ל, בן העדה התימנית עסק כל חייו בפעילות ציבורית לוחמת למען עדתו. האיש פעל ללא לאות ברחבי העולם תוך שהוא מזניח את בריאותו ואת חייו המשפחתיים.
השתתף בקונגרסים ציוניים, היה ממקימי ההסתדרות, ממנה פרש עקב אפליה מכוונת ומתמשכת של מוסדותיה כנגד העולים מתימן . היה נשיא התאחדות התימנים בישראל ונבחר יחיד ברשימת התימנים (ל) כציר לאספה המכוננת של מדינת ישראל.
להלן דוגמאות למסירות הנפש שבה פעל למען יהודי תימן:
1.היתה תקנה של השלטון המנדטורי שלא לאפשר עלית זקנים מתימן, כדי שלא יפלו כמעמסה על השלטונות. זכריה ביקש להתקבל אצל הנציב העליון הבריטי. בפגישתם  הבהיר גלוסקא לנציב שתימנים בני שבעים אינם נטל על איש והם עוסקים בעבודה גופנית. ביקור בריכוזי תימנים הוכיח לנציב שנכון הדבר וההיתר לעליה ניתן.
2. בתימן היה חוק המחייב יתומים יהודים להתאסלם. כדי לעקוף את הגזירה, נהגה העדה בתימן לחתן ילדים יתומים או להבריחם לעדן. לגלוסקא נודע שיש בעדן יתומים יהודים רבים שברחו מתימן. השלטונות כאן מנעו את עלייתם מאותה סיבה שלא הסכימו לקבל את הזקנים. זכריה נפגש עם הנציב העליון הבריטי והתחייב בפניו שמשפחות תימניות בארץ  יקבלו ויגדלו את היתומים והם לא יהיו לנטל על השלטון, האישור ניתן.
בדרכו לשליחות בארה"ב, התאכסן גלוסקא בבית מלון בקנדה שם נפטר. בכיס מעילו של העסקן מצאה המשטרה המקומית חצי דולר. בין המסמכים שהיו על גופו, היה מכתב הבהרה של ראש עיריית תל-אביב מר רוקח אל ראש עיריית יוהנסבורג. במכתב מסביר רוקח שהאיש גלוסקא, על אף גוֹן עורו הכהה אינו כושי, אלא יהודי וחבר במועצת העיר תל-אביב.
מסמכים הקשורים בזכריה גלוסקא וכן הספר שכתב והוצא לאור לאחר מותו בידי אחיו יעקב, נמצאים אצלי בארכיון.
על מצבתו בבית העלין טרומפלדור נחקק: זכריה גלוסקא ז"ל, נשיא התאחדות התימנים בישראל אשר הקדיש את חייו לטובת אחיו, עלה מתימן בשנת תרס"ט, נפטר בקנדה בשליחות העדה כ"ה אלול תש"ך בשנת ס"ה לחייו.
הובא למנוחות בערב יום כפור תשכ"א  תנצב"ה.
לפני שנים אחדות הצגתי את החומר שבידי למזכירות ועדת שמות העירונית בתל-אביב וביקשתי להסיר את החרפה ולהנציח את שמו באתר מכובד בתל-אביב.
תשובה לא קיבלתי עד היום
זכריה גלוסקא
זכריה גלוסקא

זכריה גלוסקא - תרפ"ח 1928

מעבר לגדר המזרחית של בית הקברות הצבאי בנחלת יצחק, במקום שומם ולא מיושב, ניצב שלט רחוב עירוני ובו מלה אחת – גלוסקא.

ריחוקו של השטח האמור משכונת נחלת-יצחק, גרם לכך שהערך "גלוסקא" לא נכלל בעבודתו המצוינת של ידידי המלומד מר גלעד כספי, אשר הכין לבקשתי את ההסברים לשמות רחובותיה של שכונת נחלת-יצחק.

אנסה להשלים כאן את החסר.

האיש הגאה זכריה גלוסקא ז"ל, בן העדה התימנית עסק כל חייו בפעילות ציבורית לוחמת למען עדתו. האיש פעל ללא לאות ברחבי העולם תוך שהוא מזניח את בריאותו ואת חייו המשפחתיים.

השתתף בקונגרסים ציוניים, היה ממקימי ההסתדרות, ממנה פרש עקב אפליה מכוונת ומתמשכת של מוסדותיה כנגד העולים מתימן . היה נשיא התאחדות התימנים בישראל ונבחר יחיד ברשימת התימנים (ל) כציר לאספה המכוננת של מדינת ישראל.

להלן דוגמאות למסירות הנפש שבה פעל למען יהודי תימן:

1.היתה תקנה של השלטון המנדטורי שלא לאפשר עלית זקנים מתימן, כדי שלא יפלו כמעמסה על השלטונות. זכריה ביקש להתקבל אצל הנציב העליון הבריטי. בפגישתם  הבהיר גלוסקא לנציב שתימנים בני שבעים אינם נטל על איש והם עוסקים בעבודה גופנית. ביקור בריכוזי תימנים הוכיח לנציב שנכון הדבר וההיתר לעליה ניתן.

בתמונה הימנית - יתומים בהגיעם מקעטבה לעדן תש"ו (1946). בתמונה השמאלית - יתומים שהשיאו בתימן מחשש חטיפתם ע"י השלטון תש"ה (1945)

בתמונה הימנית - יתומים בהגיעם מקעטבה לעדן תש"ו (1946). בתמונה השמאלית - יתומים שהשיאו בתימן מחשש חטיפתם ע"י השלטון תש"ה (1945)

2. בתימן היה חוק המחייב יתומים יהודים להתאסלם. כדי לעקוף את הגזירה, נהגה העדה בתימן לחתן ילדים יתומים או להבריחם לעדן. לגלוסקא נודע שיש בעדן יתומים יהודים רבים שברחו מתימן. השלטונות כאן מנעו את עלייתם מאותה סיבה שלא הסכימו לקבל את הזקנים. זכריה נפגש עם הנציב העליון הבריטי והתחייב בפניו שמשפחות תימניות בארץ  יקבלו ויגדלו את היתומים והם לא יהיו לנטל על השלטון, האישור ניתן.

בדרכו לשליחות בארה"ב, התאכסן גלוסקא בבית מלון בקנדה שם נפטר. בכיס מעילו של העסקן מצאה המשטרה המקומית חצי דולר. בין המסמכים שהיו על גופו, היה מכתב הבהרה של ראש עיריית תל-אביב מר רוקח אל ראש עיריית יוהנסבורג. במכתב מסביר רוקח שהאיש גלוסקא, על אף גוֹן עורו הכהה אינו כושי, אלא יהודי וחבר במועצת העיר תל-אביב.

מסמכים הקשורים בזכריה גלוסקא וכן הספר שכתב והוצא לאור לאחר מותו בידי אחיו יעקב, נמצאים אצלי בארכיון.

על מצבתו בבית העלמין טרומפלדור נחקק: זכריה גלוסקא ז"ל, נשיא התאחדות התימנים בישראל אשר הקדיש את חייו לטובת אחיו, עלה מתימן בשנת תרס"ט, נפטר בקנדה בשליחות העדה כ"ה אלול תש"ך בשנת ס"ה לחייו.

הובא למנוחות בערב יום כפור תשכ"א  תנצב"ה.

לפני שנים אחדות הצגתי את החומר שבידי למזכירות ועדת שמות העירונית בתל-אביב וביקשתי להסיר את החרפה ולהנציח את שמו באתר מכובד בתל-אביב.

תשובה לא קיבלתי עד היום

הערה – ברור שעשיתי העלה, שהיה רחוב "זכריה גלוסקא" בכרם התימנים בתל אביב, אך משום מה החליט מי שהחליט בעיריה להעביר את השם "גלוסקא" למקומו השומם והמשפיל,מאחורי בית הקברות, ולהעדיף תחתיו יהודי תימני אחר, הבנקאי חבשוש.

אולי מישהו יודע למה?