רחובות השכונה, נספח

רחובות השכונה – נספח
1. רק בשנות ה – 50 החלו להינתן לרחובות נחלת – יצחק שמות, ונקבעו מספרים לבתים. עד אז, הכתובות של תושבי השכונה צויינו בד"כ בהתאם לזיקתן או סמיכותן למקומות מוכרים, כגון: בית טשאבאן; ע"י "יצהר"; ע"י שכונת בורוכוב; מול משק הפועלות וכד'.
2. בדי עמל ולאחר התמודדות עם מכשולים ביורוקרטיים שונים ניתנו השמות, נקבעו המספרים ואף הותקן השילוט המתאים ברחובות השכונה ובבתיה (לדוגמא ההתכתבות של ש. מרגולין מרח' שביל החלב…).
3. בשכונה 5 רחובות מרכזיים ו – 21 רחובות קטנים וקטנטנים.
רחובות מרכזיים בכיוון מערב – מזרח
4. הרחוב הראשי הוא רחוב נחלת – יצחק הקרוי כמו כל השכונה ע"ש ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.
5. באוקטובר 1987, חרף התנגדות תושבי השכונה, נגזל חלקו המערבי של הרחוב, מפינת דרך מנחם בגין (דרך פתח – תקוה) ועד פינת רח' יגאל אלון (גיבורי ישראל) – ממורשתה של נחלת יצחק, והוסב לרחוב חדש ע"ש נח מוזס הבעלים של העיתון "ידיעות אחרונות", שנהרג בתאונת דרכים לא הרחק משם.
6. מצפון ובמקביל לרח' נחלת יצחק שוכן רח' עמק ברכה. קיימת תוכנית, למתוח גשר בהמשכו המערבי של הכביש כדי לחברו לדרך מנחם בגין.
7. מצפון ובמקביל לרח' עמק ברכה שוכן רח' ערבי – נחל המהווה את הגבול הצפוני בין השכונה לבין גבעתיים והסמוך מאד לשטח השיפוט של רמת גן. מעברו השני של הרחוב, הוקם שיכון ערבי נחל שלתושביו זיקה הדוקה לשכונה. ב – 2005 החל שם מיזם פינוי – בינוי.
- 7 -
רחובות מרכזיים בכיוון צפון – דרום
8. רח' יגאל אלון מתחיל באזור שבין שכונת התקווה לבין יד – אליהו, מסתיים בהתחלת רח' ערבי – נחל והמשכו – הנקרא בשמות אחרים, נמצא כבר בשטח השיפוט של גבעתיים ורמת – גן.
בתחילה נקרא הרחוב גיבורי ישראל ולאחר מכן שונה לשמו הנוכחי, במסגרת הנצחת האלוף יגאל אלון 1980-1918, מחשובי המצביאים והמדינאים של הישוב העברי בשלהי תקופת המנדט ושל מדינת ­ ישראל.
9. רח' עליית הנוער , המקביל לרח' יגאל אלון, הינו הגבול המזרחי בין השכונה לבין גבעתיים. בתחילה נקרא הרחוב אבני זיכרון, שם זה נותר בהמשכו הדרומי של הרחוב, בקטע החוצץ בין החלק התל – אביבי והחלק הגבעתיימי של בית הקברות. לאחר מכן נקרא הרחוב ע"ש הנרייטה סאלד (סולד)      (1945-1860) אולם השם שונה מאחר שהנרייטה סאלד הונצחה בשמו של רחוב אחר בתל – אביב.
10. רח' חפץ ­ חיים , זהו אחד מרחובות הרוחב המחברים בין רח' עמק ברכה
לרח' נחלת יצחק, ואף משתרע מעט דרומה לו. בקטע הדרומי שכנו, בין
השאר, הבית והקליניקה של דר' אייכלגרין, הרופא המיתולוגי של השכונה,
בדירה בבית מגורים ברחוב זה, פינת נחלת -יצחק, התגוררה משפחת הרב
ישעיהו חלמיש בשנות חייו האחרונות. בהמשך רחוב צפונה, שוכן, בין השאר,
ביתה של משפחת חביבה שילינג (שילינגובסקי) שהייתה רופאת השיניים
הבולטת בשכונה.
שם הרחוב בא להנציח את אחד מחשובי רבני ליטא, ר' ישראל מאיר הכהן
(1838/9-1933). שמו קשור לעיר ראדין – בה חי עשרות שנים, בה הקים
(בשנת תרכ"ט) ישיבה ובה נפטר בכ"ד באלול תרצ"ג. חיבורו הראשון
(תרל"ג) נקרא "חפץ ­ חיים" (עפ"י תהילים ל"ד,יג'). הוא נולד במשפחה
ענייה בעיר זי'טל (בלורוסיה), למד מגיל 10 עד 17 בישיבה בוילנה והחל
להתפרסם כבקי בתורה וכגדול באמונה. שנים הרבה התפרנס מחנות קטנה
שנוהלה ע"י אשתו, בעוד הוא עצמו עוסק בתורה, בהוראה, בחיבור ספרים
ובצרכי ציבור עד שנעשה ל"אגדה" כבר בחייו. ר' ישראל מאיר הכהן מראדין
נחשב לאחד מגדולי הפוסקים ומן המיוחדים שבצדיקי הדורות האחרונים
ונמנה על מייסדי "אגודת ישראל". עם ראשיתן של תנועת חובבי ציון והעלייה,
החדשה לארץ ישראל האמין שזוהי "אתחלתא דקבוץ גלויות", הקודם לביאת
המשיח, אולם הסתייג מהאופי החילוני של תנועת חובבי ציון, של הציונות ושל
הישוב החדש שהתפתח בארץ. הישיבה שהקים בראדין כונתה "חפץ חיים".
- 8 -
ישיבות בשם זה הוקמו גם בארץ ובניו – יורק. בארץ נקרא על שמו גם קבוץ
חפץ – חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל (עוד מידע על "החפץ – חיים"
באנציקלופדיה העברית, כרך כו', עמ' 495-497, יהדות ליטא, כרך א', עמ' 391-
393, 315 , תמונה שלו ממול עמ' 368).
12.  "פאת השולחן" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א' עמ' 481, 364, 363, 254 .
13.  "חיי אדם" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א', עמ' 484,475,364,255-254. (וכן
מידע נוסף על מחברו, ר' אברהם דנציג).
התרגום לאנגלית – מתנת תיקי,
תיק תק תרגומים
טלפון – 03-6043283
פקס'  - 03-6056873

רחובות השכונה – נספח

1. רק בשנות ה – 50 החלו להינתן לרחובות נחלת – יצחק שמות, ונקבעו מספרים לבתים. עד אז, הכתובות של תושבי השכונה צויינו בד"כ בהתאם לזיקתן או סמיכותן למקומות מוכרים, כגון: בית טשאבאן; ע"י "יצהר"; ע"י שכונת בורוכוב; מול משק הפועלות וכד'.

2. בדי עמל ולאחר התמודדות עם מכשולים ביורוקרטיים שונים ניתנו השמות, נקבעו המספרים ואף הותקן השילוט המתאים ברחובות השכונה ובבתיה (לדוגמא ההתכתבות של ש. מרגולין מרח' שביל החלב…).

3. בשכונה 5 רחובות מרכזיים ו – 21 רחובות קטנים וקטנטנים.

רחובות מרכזיים בכיוון מערב – מזרח

4. הרחוב הראשי הוא רחוב נחלת – יצחק הקרוי כמו כל השכונה ע"ש ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

5. באוקטובר 1987, חרף התנגדות תושבי השכונה, נגזל חלקו המערבי של הרחוב, מפינת דרך מנחם בגין (דרך פתח – תקוה) ועד פינת רח' יגאל אלון (גיבורי ישראל) – ממורשתה של נחלת יצחק, והוסב לרחוב חדש ע"ש נח מוזס הבעלים של העיתון "ידיעות אחרונות", שנהרג בתאונת דרכים לא הרחק משם.

6. מצפון ובמקביל לרח' נחלת יצחק שוכן רח' עמק ברכה. קיימת תוכנית, למתוח גשר בהמשכו המערבי של הכביש כדי לחברו לדרך מנחם בגין.

7. מצפון ובמקביל לרח' עמק ברכה שוכן רח' ערבי – נחל המהווה את הגבול הצפוני בין השכונה לבין גבעתיים והסמוך מאד לשטח השיפוט של רמת גן. מעברו השני של הרחוב, הוקם שיכון ערבי נחל שלתושביו זיקה הדוקה לשכונה. ב – 2005 החל שם מיזם פינוי – בינוי.

- 7 -

רחובות מרכזיים בכיוון צפון – דרום

8. רח' יגאל אלון מתחיל באזור שבין שכונת התקווה לבין יד – אליהו, מסתיים בהתחלת רח' ערבי – נחל והמשכו – הנקרא בשמות אחרים, נמצא כבר בשטח השיפוט של גבעתיים ורמת – גן.

בתחילה נקרא הרחוב גיבורי ישראל ולאחר מכן שונה לשמו הנוכחי, במסגרת הנצחת האלוף יגאל אלון 1980-1918, מחשובי המצביאים והמדינאים של הישוב העברי בשלהי תקופת המנדט ושל מדינת ­ ישראל.

9. רח' עליית הנוער , המקביל לרח' יגאל אלון, הינו הגבול המזרחי בין השכונה לבין גבעתיים. בתחילה נקרא הרחוב אבני זיכרון, שם זה נותר בהמשכו הדרומי של הרחוב, בקטע החוצץ בין החלק התל – אביבי והחלק הגבעתיימי של בית הקברות. לאחר מכן נקרא הרחוב ע"ש הנרייטה סאלד (סולד)      (1945-1860) אולם השם שונה מאחר שהנרייטה סאלד הונצחה בשמו של רחוב אחר בתל – אביב.

10. רח' חפץ ­ חיים , זהו אחד מרחובות הרוחב המחברים בין רח' עמק ברכה

לרח' נחלת יצחק, ואף משתרע מעט דרומה לו. בקטע הדרומי שכנו, בין

השאר, הבית והקליניקה של דר' אייכלגרין, הרופא המיתולוגי של השכונה,

בדירה בבית מגורים ברחוב זה, פינת נחלת -יצחק, התגוררה משפחת הרב

ישעיהו חלמיש בשנות חייו האחרונות. בהמשך רחוב צפונה, שוכן, בין השאר,

ביתה של משפחת חביבה שילינג (שילינגובסקי) שהייתה רופאת השיניים

הבולטת בשכונה.

שם הרחוב בא להנציח את אחד מחשובי רבני ליטא, ר' ישראל מאיר הכהן

(1838/9-1933). שמו קשור לעיר ראדין – בה חי עשרות שנים, בה הקים

(בשנת תרכ"ט) ישיבה ובה נפטר בכ"ד באלול תרצ"ג. חיבורו הראשון

(תרל"ג) נקרא "חפץ ­ חיים" (עפ"י תהילים ל"ד,יג'). הוא נולד במשפחה

ענייה בעיר זי'טל (בלורוסיה), למד מגיל 10 עד 17 בישיבה בוילנה והחל

להתפרסם כבקי בתורה וכגדול באמונה. שנים הרבה התפרנס מחנות קטנה

שנוהלה ע"י אשתו, בעוד הוא עצמו עוסק בתורה, בהוראה, בחיבור ספרים

ובצרכי ציבור עד שנעשה ל"אגדה" כבר בחייו. ר' ישראל מאיר הכהן מראדין

נחשב לאחד מגדולי הפוסקים ומן המיוחדים שבצדיקי הדורות האחרונים

ונמנה על מייסדי "אגודת ישראל". עם ראשיתן של תנועת חובבי ציון והעלייה,

החדשה לארץ ישראל האמין שזוהי "אתחלתא דקבוץ גלויות", הקודם לביאת

המשיח, אולם הסתייג מהאופי החילוני של תנועת חובבי ציון, של הציונות ושל

הישוב החדש שהתפתח בארץ. הישיבה שהקים בראדין כונתה "חפץ חיים".

- 8 -

ישיבות בשם זה הוקמו גם בארץ ובניו – יורק. בארץ נקרא על שמו גם קבוץ

חפץ – חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל (עוד מידע על "החפץ – חיים"

באנציקלופדיה העברית, כרך כו', עמ' 495-497, יהדות ליטא, כרך א', עמ' 391-

393, 315 , תמונה שלו ממול עמ' 368).

12.  "פאת השולחן" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א' עמ' 481, 364, 363, 254 .

13.  "חיי אדם" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א', עמ' 484,475,364,255-254. (וכן

מידע נוסף על מחברו, ר' אברהם דנציג).

התרגום לאנגלית – מתנת תיקי,

תיק תק תרגומים

טלפון – 03-6043283

פקס'  - 03-6056873