רחובות השכונה

ינכתב בידי גלעד כספי, בן השכונה.

גלעד הוא בנו של דב כספי ז"ל שהיה מורה בביה"ס של המושבה נחלת-יצחק בסוף שנות ה 30 ותחילת שנות ה 40.

נחלת- יצחק: במלאת 80 שנה להקמתה

ב 16 במרס 1925 הונחה אבן הפינה לבית הראשון שנבנה בנחלת- יצחק, אשר הוקמה ביוזמת קבוצת יהודים ציוניים מליטא שביקשו להקים ישוב כפרי לא הרחק מתל- אביב. לאחר תלאות רבות, התמודדות עם קדחת, משברים כלכליים, איומים בטחוניים ובעיות אחרות, התפתחה נחלת- יצחק ושגשגה. מאז העלייה הרביעית התיישבו בה אלפי יהודים, הן עולים חדשים והן ותיקים, קמו בה עשרות רבות של מפעלים, בתי מלאכה ומשרדים, נעלם אופייה הכפרי, היא הסתפחה לתלֿ- אביב והפכה לאחת משכונותיה הרבות של העיר העברית הגדולה.

בימים אלה, בהם אנו חוגגים 80 שנה להקמת נחלת- יצחק, מוגשת בזאת לתושביה סקירה בה יוסברו השמות שניתנו לרחובות השכונה. זאת כאחת הפעולות להנצחת מורשת נחלת יצחק, ביוזמת מרכז רנרט לתרבות ולמורשת נחלת- יצחק.

*        *        *

כאשר יוזמי הקמת השכונה התכנסו בקובנה (בירתה דאז של ליטא) לאחר שהוסדרה רכישת הקרקעות להקמתה, הוחלט שהיא תקרא נחלתֿ- יצחק, על שם ר' יצחק אלחנן ספקטור (1896-1817).
ר' יצחק אלחנן, הרב הנערץ, ששימש בכס הרבנות בקובנה 32 שנים, נחשב לגדול הפוסקים בדורו וזכה למעמד של מעין "ריש גלותא" של יהודי האימפריה הרוסית – בה נכללה ליטא באותם ימים – ובמידה רבה גם של יהדות העולם בכלל. הוא פעל להגנת אינטרסיהם של היהודים במקומות שונים, לטפוח אחדות העם, לעידוד ההתיישבות בארץ- ישראל, ולהתרת עגונות. אחד מספרי ההלכה שחיבר הוא "נחל יצחק", ששמו מרומז בשם השכונה, בשם רחובה הראשי ובשם ישיבות שהוקמו לזכרו של ר' יצחק אלחנן בארץ ובחו"ל.

*        *        *

- 2 -

להלן הסברים על יתר רחובות השכונה, לפי סדר א"ב (בכתיב מלא).

-       יגאל אלון – מנציח את זכזרו של האלוף (מיל.) יגאל אלון (1980-1918), אחד

מחשובי המצביאים והמדינאים של עם ישראל במאה ה – 20. הוא נולד

בכפר תבור, נמנה על מקימי קיבוץ גינוסר (קראו להלן), ושימש בין היתר

מפקד הפלמ"ח, מפקד חזית הדרום בימי מלחמת הקוממיות, ח"כ מטעם

"אחדות העבודה" ו"מפלגת העבודה", שר וסגן ראש הממשלה. הרחוב נקרא

קודם לכן "גיבורי ישראל".

-       בן- שמן – ע"ש כפר נוער ומושב השוכנים כ 4 ק"מ ממזרח ללוד. כפר הנוער שנוסד ב – 1927 באתר בו שכן, ב 1907-1906, בית ספר חקלאי, היה לאחד מחשובי המוסדות של עליית הנוער (ראה להלן). המושב התפתח מישוב שהוקם ב – 1911 ביוזמת הפרופ' בוריס שץ (1931-1867), יליד ליטא, כדי לישב בו עולים מתימן. מקור שם הישובים בפסוק "כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (ישעיהו ה',א').

-       בנימיני – בא להנציח את זכרו של ד"ר אהרון בנימיני (1943-1886), רופא, איש התנועה הרויזיוניסטית, שייסד את איגוד הרופאים הלאומיים ע"ש מקס נורדאו ופעל לשיפור איכות הסביבה בתל-אביב ולרווחת יהודי הקווקז, אזור הולדתו.ׂ

-       ברוריה – ע"ש ברוריה (המאה ה-2 לספירה), בתו של חנינא בן תרדיון – מעשרת הרוגי המלכות – ורעייתו של ר' מאיר, מגדולי התנאים, מראשי הדור שלאחר ברֿ- כוכבא, ומי שנחשב, כנראה, לבעל הכינוי "בעל הנס". ברוריה הייתה האשה היחידה שדעותיה בהלכה נתקבלו על דעת חכמי זמנה ומהווה דמות מופת במוסריותה ובחריפות שכלה.

-       גינוסר – קיבוץ שנוסד ב – 1937 בבקעת גינוסר, לחופו הצפון מערבי של ים כנרת, אשר נקרא בימי המשנה והתלמוד ים גנוסר או גינסר. במקום שרידי ישוב קדום ומוזיאון ע"ש יגאל אלון (ראו לעיל).

-       יוסף זימן
נועד להנציח את זכרו של יוסף זימן (1969-1882), יליד ליטא, תלמיד ישיבות, איש עסקים, שהיה הדמות הבולטת בין יוזמיה ומקימיה של נחלת- יצחק, ושימש כמוכתר מטעם השלטונות המנדטוריים וכיו"ר ועד השכונה. כ"כ ייסד בביתו את אירגון יוצאי ליטא, הקים את בנק קרדיט – גומלין והיה פעיל בחברה קדישא ובמוסדות צדקה. הרחוב נקרא קודם לכן ריח השדה, ושיקף בכך את האופי הכפרי של השכונה עד שנות ה – 60.

- 3 -

-       חיי אדם – בשם זה מונצח זכרו של הרב אברהם בן יחיאל מיכל דנציג

(1820-1748) מחשובי רבני ליטא ומחותן למשפחת "הגאון מוילנה" (הגר"א),

ר' אליהו בן שלמה זלמן (1797-1720). הרב דנציג עודד את העלייה לארץ-

ישראל, וחיבר "תפילה זכה" הנאמרת בליל יום הכפורים, וספרי הלכה,

ובכללם "חיי אדם", העוסק בדיני "שולחן ערוך".

-       חפץ חיים
זהו שם חיבורו הראשון של ר' ישראל מאיר הכהן (1933-1838), מחשובי רבני ליטא. החיבור שעסק במוסר ובהלכות לשון הרע נקרא בשם זה עפ"י פסוק בתהילים לד', יג'. בעל ה"חפץ חיים" הקים בעיר הליטאית ראדין ישיבה מפורסמת – ומכאן כינויו הנוסף, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין.

הוא נמנה על מייסדי "אגודת ישראל" וגרס שהעלייה לארץֿ-ישראל מבשרת

את בוא המשיח.

טירת צבי – זהו קיבוץ בעמק בית שאן שנוסד ב  1937 במסגרת ישובי "חומה

ומגדל", על שם הרב צבי הירש קלישר (1874-1795), יליד ליטא, שפעל ליישוב

ארץ- ישראל והיה אחד ממבשרי הציונות. הקיבוץ עמד בגבורה מול התקפות

כוחות ערביים ב  1938 ובמלחמת הקוממיות. הוא משתייך לתנועת "הפועל

המזרחי" שאנשיה מילאו תפקיד בהרחבת השכונה ובפיתוחה.

-       יוקנעם – מושבה שנוסדה ב – 1935 בין מורדות הכרמל לבין עמק יזרעאל,

בסמוך לתל בו שכנה בימי המקרא עיר בשם זה. בקרבת מקום הוקמה בשנות ה  50 מעברה שהתפתחה לעיר יוקנעם עלית.

-     ילקוט הרועים – זהו שם קובץ (ילקוט) מדרשים ואגדות הקרוי על שם צמח            ממשפחת המצליבים הפורח בחורף ואשר פירותיו דומים לילקוט של רועים.   בספר שמואל א' (יז', מ') מוזכר ילקוטו של דוד המלך "ויקח מקלו בידו ויבחר

ֿלו חמישה חלקי- אבנים מן- הנחל וישם אותם בכלי הרועים אשר- לו

ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי".

מוזס – ע"ש יהודה מוזס (1956-1886), מייסד ובעלים של העתון "ידיעות

אחרונות", ובנו, נח מוזס (1985-1911) שהעתיק את בנין המערכת שלו לפאתי

השכונה. נח מוזס נהרג  בתאונת דרכים בסמוך למקום זה. שמם הונצח על

הקטע המערבי של  הרחוב הראשי של השכונה – בו התחיל קודם לכן רחוב

נחלת-יצחק.

-       מנורת המאור – זהו ילקוט (קובץ) של אגדות בענייני מוסר שחובר ע"י ר'

יצחק אבוהב הספרדי (רי"א) (המאה ה – 14), בן למשפחת חכמים מספרד

ופורטוגל, שהיה מגדולי הדרשנים, חכמי המוסר ומכנסי האגדה היהודיים.

הוא סבר שהאגדות הן המאור שבתורה ועשויות לשמש מדריך להתנהגות

- 4 -

נכונה. הוא מיין את האגדות שליקט עפ"י שבעה נושאים, כדוגמת שבעת

הקנים במנורת המקדש. הספר שהודפס לראשונה בקושטא, בשנת רע"ד,

הופץ בעשרות מהדורות ובמספר תרגומים בכל תפוצות ישראל.

-       מעבר יבוק – יבוק הוא יובל גדול של נהר הירדן החוצה את הגלעד (כיום

בממלכת ירדן). המעבר הוא המקום המתואר בספר בראשית (לב', כג'-לג'),

בו ניהל יעקב אבינו מאבק עז, ניצל וקיבל את השם ישראל. בהשראת ארוע מרכזי זה בתולדות האומה, חיבר ר' אהרון ברכיה בן משה ממודנה (נפטר ב – 1639) ספר בשם "מעבר יבוק", העוסק בדיני ביקור חולים, פטירה, קבורה

ואבלות. ברחוב קטן זה שכן בית המרקחת הראשון בשכונה, והוא סמוך לדרך שהובילה לבית הקברות.

-       נהלל – מושב העובדים הראשון שהוקם ב  1921 בעמק יזרעאל, ע"ש עיר

מקראית בנחלת שבט זבולון (יהושע יט',טו'). במקום שוכן בית ספר חקלאי

ותיק. מן הראוי לזכור בהקשר זה את תרומתה של נחלת- יצחק לפיתוח

החקלאות בארץ.

-       סמטת נטע – שמה של חוות מטעים שהוקמה ב  1952, כ  5 ק"מ דר' – מע'

לגדרה. מן הראוי להזכיר שבקרבת מקום לסמטה, ובשכונה בכללה, היו בעבר

שדות,פרדסים ומטעים נוספים.

-       עין זיתים – ישוב עברי נטוש כ  3 ק"מ צפ'  מז' לצפת. ראשיתו במושבה

שהוקמה ב – 1891 בידי עולים מליטא במקום בו הייתה בעבר קהילה יהודית.

תושבי המושבה גורשו במלחמת העולם הראשונה. חמש פעמים נוספות יושב המקום מחדש, אך ננטש.

-       עלית הנוער – זהו רחוב המתחיל סמוך לאתר בשכונת בורוכוב, בו היו משק

הפועלות ואח"כ אולפן בורוכוב – שמילאו תפקיד חשוב בקליטת העליה לארץ. הרחוב משתרע עד שיכון בצרון, שרוב התושבים שאכלסוהו בעת הקמתו היו עולים חדשים. אין תימה איפוא שהרחוב נקרא ע"ש ארגון בתנועה הציונית המתמקד בהצלת ילדים יהודים, העלאתם לארץ ישראל, שיכונם וחינוכם, במסגרתו טופלו יותר מ – 100 אלף בני נוער. מפעל זה החל ביוזמתה של רחה פראיר, ב – 1932, נוכח האנטישמיות הגואה בגרמניה, והתגבש מאז 1933 בראשות הנרייטה סולד (1860-1945), שעל שמה נקרא הרחוב קודם לכן. בתחילה נקרא הרחוב אבני זכרון, שם שנותר בקטע הכביש החוצץ בין החלק התל- אביבי לחלק הגבעתיימי של בית הקברות נחלת- יצחק.

-       עמק ברכה – הרחוב משתרע היכן שזרם בעבר אחד מפלגיו של נחל איילון. הוא קרוי ע"ש מקום הנזכר בדברי הימים ב' (כ', כו'), שעפ"י דעה רווחת

- 5 -

מתייחס לעמק פורה, שופע מים, השוכן בהרי יהודה, כ  10-11 ק"מ צפ' -

מז' לחברון. ר' אברהם בן ר' שבתי הורוביץ (מת בתחילת המאה ה-17), שהיה

מראשי חכמי ישראל בפולין בדורו, חיבר ספר בשם "עמק ברכה" המבאר

בעיקר הלכות ברכות-הנהנין, תפילות ומנהגיהן. בנו ר' ישעיהו (נפטר בטבריה

ב-1630) הידוע יותר בכינויו "השל"ה הקדוש" (ע"ש אחד מספריו) הוציא

לאור ב – 1597, את ספרו זה של אביו בתוספת הגהות משלו.

-       ערבי נחל – רחוב שראשיתו בנחל איילון שגדותיו משופעות היו בעצים

ובצמחיית נחלים, לפני סלילת נתיבי איילון ומתיחת גשר שיפמן. ערבי נחל

הוא שם נרדף לעץ הערבה הגדל על גדות נחלים ואשר ענפיו הם אחד מארבעת

המינים שעליהם מברכים בחג הסוכות (ויקרא כג',מ').

-       פאת השולחן – בשם הרחוב מונצח הרב ישראל ב"ר שמואל אשכנזי, הרב

משקלוב (1799-1839), שהיה מבכירי תלמידי הגר"א – "הגאון מוילנה". הוא

עלה לארץ ב – 1810, עם תלמידים נוספים של הגר"א, וייחד את ספרו

"פאת שולחן" שיצא לאור בצפת ב – 1836, להלכות הקשורות בארץ, במיוחד

בתחום עבודת האדמה.

-       פרחי אביב – שם זה מזכיר את עברה הכפרי של השכונה, שהתאפיינה גם

בפריחה הצבעונית המרהיבה בשדות ובצמחי הפרי והנוי הרבים שהיו בה.

-       פרי מגדים – זהו שם של ספר – פרוש ל"שולחן ערוך" – שנשאב משיר

השירים (ד', יג'). הספר חובר ע"י יוסף בן מאיר תאומים (נפטר ב  1792),

יליד גליציה, ששימש רב בלבוב (פולין/אוקראינה) ובגרמניה, דהיינו מקומות בהם נולדו רבים מותיקי השכונה.

-       שביל החלב – זוהי גלקסיה ובה, לכל הפחות, כ  100 מיליארד כוכבים,

ובכללם מערכת השמש של כדור הארץ. במקרה שלנו, מסמל שם הרחוב את

תוצרת החלב שהופקה מהרפתות הרבות שפעלו בשכונה עד ראשית שנות ה – 60, ומהמחלבות שקמו בה ובראשן "טרה". משק החלב היה ענף פרנסה עיקרי של מייסדי נחלת- יצחק ורבים מותיקיה במשך שנים ארוכות, ובתקופות מסויימות – מקור כמעט בלעדי לאספקת חלב ותוצרת חלב לתל- אביב והסביבה.

-       תוצרת הארץ – מוטיב וסיסמה בולטים בתקופת המנדט וגם במספר שלבים

לאחר הקמת המדינה, כאשר צרכנים התבקשו לרכוש מוצרים מתוצרת

מקומית כדי לעודד את התעשייה העברית ואח"כ הישראלית. בסמוך לרחוב

זה ובמקומות נוספים בנחלת- יצחק פעלו בתי חרושת, בהם בלט "יצהר"

שבמקומו נבנו "מגדלי תל- אביב".