הרקע להקמת המושבה

נחלת- – יצחק/הרקע להקמת המושבה/גלעד כספי
יהדות ליטא – מספר הבטים רלבנטיים
1. יהדות ליטא ידועה בעיקרה במסורת של לימודי תורה ושל למדנות והשכלה בכלל, שהתפתחה בה, כך שבירת המדינה, וילנה, כונתה "ירושלים דליטא". יהדות
ליטא גם מילאה תפקיד מרכזי בהתנגדות לתנועת החסידות. את המתנגדים הנהיג
ר' אליהו בן שלמה זלמן – הגר"א, "הגאון מוילנה" (1720-1797). בתקופת שלטונה
של רוסיה על ליטא (1795-1917) בלט שם רב נוסף ר' יצחק אלחנן ספקטור (1817-
1896  – תרע"ז – תרנ"ו) שממקום מושבו בקובנה נעשה לגדול הפוסקים בדורו, נחשב ל"גאון הדור" ול"צדיק הדור" וזכה למעמד של מעין "ריש גלותא" של כל יהודי האימפריה הרוסית, ובמידה רבה גם של יהדות העולם בכללה.
2. בפעלו של ר' יצחק אלחנן ניתנה דחיפה, בין השאר, לשתי מגמות שהתפתחו בקרב יהודי ליטא: זיקה חזקה לארץ – ישראל, ונכונות לעסוק בחקלאות. אשר לזיקה לארץ ישראל, זו באה לביטוי בתרומות לישוב היהודי בארץ, בעליות של בודדים ארצה, ומאז המאה ה – 18 בעליות של קבוצות גדולות יחסית, בהן בלטה בראשית המאה  ה – 19 עליית תלמידי הגר"א. במאה ה – 19, במקביל להתעניינות המוגברת בישוב הארץ, התגברה נטייה של יהודים בליטא לעבור לעיסוק בחקלאות, לרבות בעבודת אדמה ממש, וזאת בנוסף לפיתוח משקי עזר בעיירות רבות. בנסיבות אלה, עודד ר' יצחק אלחנן את "חובבי ציון" ואת העליה לארץ וישובה. מהלך חשוב בו נקט היה היתר שהעניק בשנת השמיטה תרמ"ט למתיישבים בארץ למכור לישמעאלים אדמה חקלאית באופן זמני, כך שיהיה אפשר, למעשה, להמשיך בעבודה החקלאית במושבות הראשונות ולמנוע חורבן כלכלי.
3. בינתיים, ברבע האחרון של המאה ה – 19, בעקבות פוגרומים ותחת לחץ גזירות, רדיפות ומצב כלכלי קשה, נדחפו רבים מיהודי ליטא להגר ממנה ובהשפעת הזיקה החזקה לארץ – ישראל והתפתחות תנועת ההשכלה, קמו שם אגודות שונות של חובבי ציון ואוהדי ציון ובעקבותיהן גם של התנועה הציונית על מפלגותיה וארגוניה. על רקע זה, היו יהודי ליטא מהראשונים שדרשו לכוון את ההגירה מרוסיה אל ארץ – ישראל, במטרה להקים כאן מרכז לאומי. יהודים מליטא נמנו על אנשי ביל"ו ועל מייסדי ראשון לציון, גדרה, נס ציונה ורחובות, יסדו את עקרון וחדרה, והשתתפו בהקמתם ובביסוסם של ישובים נוספים.
- 2 -
4. במסגרת התמורות שהתחוללו במלה"ע ה – 1 ובעקבותיה, נודעה חשיבות מיוחדת מבחינת סקירתנו לעצמאות ליטא ולהחלת המנדט הבריטי על ארץ – ישראל. ליטא, שזכתה בעצמאות מחודשת ב – 1917, הנהיגה בתחילה מדיניות ליברלית למדי כלפי היהודים בתחומה. הדבר בא לביטוי בולט בתחום החינוך, לרבות טיפוח מוגבר של ההשכלה בשפה העברית, ובשגשוג הפעילות הארגונית, כולל של התנועה הציונית. אין תימה איפוא, שכאשר התגברו גילויי האנטישמיות והוחרפה המצוקה הכלכלית, היגרו עשרות אלפים מיהודי ליטא אל מחוצה לה, וכמחציתם לארץ – ישראל. זאת, תוך ניצול המדיניות הנוחה יחסית, שנקטו השלטונות הבריטים כלפי העליה בשנים הראשונות לכנון המנדט. ככל הידוע, בין שתי מלחמות העולם היגרו מליטא למעלה מ – 20 אלף יהודים, כ – 9,000 מהם לארץ – ישראל.
אזור נחלת יצחק בתקופת הקמתה ובשנותיה הראשונות
5. נחלת – יצחק נוסדה בימי העליה הרביעית (1928-1924)  שנשענה בעיקר על יהודים מפולין, אשר השתייכו בד"כ למעמד הבינוני ותרמו, בין השאר לפיתוח חיי המסחר והצביון העירוני של תל – אביב. אגודת "אחוזת בית" הוקמה בעקבות כינוס של יהודים מיפו, ביולי 1906, והגרלת המגרשים נערכה ב -11 באפריל 1909-היום שנקבע כיום ייסוד תל – אביב.
מספר תושבי העיר גדל מכ – 13,000 בלבד בשנת 1922 לכ – 46,100 בשנת 1931. ב – 1921 הוקמה בה מועצה מוניציפלית עצמאית, נפרדת מיפו , וב – 1934 כבר ניתן לה מעמד של עיר. עם זאת, רוב השטחים הנכללים כיום בתחומי העיר, היו עדיין בלתי מיושבים.
6. בסמוך לשכונותיה הראשונות של תל – אביב הקטנה שכנו, זולת יפו, המושבה הגרמנית – טמפלרית שרונה, שהוקמה ב – 1871, ומספר כפרים ערביים, שהגדול בהם היה כפר סלמה.
7. אשר לישובים העבריים ששכנו מזרחה וצפון מזרחה מתל – אביב דאז*:- שכונת מונטיפיורי הוקמה ב – 1924, על פרדס שרכש הברון מונטיפיורי כבר ב – 1855, והסתפחה לתל – אביב רק ב – 1941. רמת – גן וגבעתיים התפתחו ממספר ישובים שהוקמו אף הם בשנים הראשונות לכינון המנדט הבריטי. ב – 1921 עלו על הקרקע שנרכשה כבר ב – 1914 – חברי קבוצה שנקראה "עיר – גנים" ולא הרחק משם חברי קבוצה נוספת שנקראה "מגרש – גנים". שני הישובים, שהיו אז חקלאיים, התאחדו לישוב אחד, תחת השם רמת – גן , שב – 1926 הוכר ע"י השלטונות כמועצה מקומית. בשנות ה – 40 סופחה לישוב נחלת – גנים שהוקמה ב- 1923.
- 3 -
בינתיים, ב – 1922, הופרשו משטח רמת גן, כ – 3000 דונם להקמת שכונת הפועלים הראשונה בארץ, הלא היא שכונת בורוכוב, שהיוותה אח"כ את המרכיב הדומיננטי בייסוד גבעתיים. מזרחה מרמת – גן, בואכה פתח – תקוה, נוסדה בשנת תרפ"ד בני – ברק ע"י יהודים חרדים מבין עולי פולין, על אדמה שרכשו מהכפר הערבי הסמוך אבן איברק.
הרקע להקמת המושבה_________________________
* לא התייחסנו לישובים עבריים אחרים, כמו למשל שכונת התקוה שהוקמה ב –  1936 ,שהיו פחות רלבנטיים להכרת הרקע להקמת
נחלת – יצחק.

יוסף זימן המוכתר, ראש וראשון למתיישבי נחלת יצחק

יהדות ליטא – מספר הבטים רלבנטיים

1. יהדות ליטא ידועה בעיקרה במסורת של לימודי תורה ושל למדנות והשכלה בכלל, שהתפתחה בה, כך שבירת המדינה, וילנה, כונתה "ירושלים דליטא". יהדות

ליטא גם מילאה תפקיד מרכזי בהתנגדות לתנועת החסידות. את המתנגדים הנהיג

ר' אליהו בן שלמה זלמן – הגר"א, "הגאון מוילנה" (1720-1797). בתקופת שלטונה

של רוסיה על ליטא (1795-1917) בלט שם רב נוסף ר' יצחק אלחנן ספקטור (1817-

1896  – תרע"ז – תרנ"ו) שממקום מושבו בקובנה נעשה לגדול הפוסקים בדורו, נחשב ל"גאון הדור" ול"צדיק הדור" וזכה למעמד של מעין "ריש גלותא" של כל יהודי האימפריה הרוסית, ובמידה רבה גם של יהדות העולם בכללה.

2. בפעלו של ר' יצחק אלחנן ניתנה דחיפה, בין השאר, לשתי מגמות שהתפתחו בקרב יהודי ליטא: זיקה חזקה לארץ – ישראל, ונכונות לעסוק בחקלאות. אשר לזיקה לארץ ישראל, זו באה לביטוי בתרומות לישוב היהודי בארץ, בעליות של בודדים ארצה, ומאז המאה ה – 18 בעליות של קבוצות גדולות יחסית, בהן בלטה בראשית המאה  ה – 19 עליית תלמידי הגר"א. במאה ה – 19, במקביל להתעניינות המוגברת בישוב הארץ, התגברה נטייה של יהודים בליטא לעבור לעיסוק בחקלאות, לרבות בעבודת אדמה ממש, וזאת בנוסף לפיתוח משקי עזר בעיירות רבות. בנסיבות אלה, עודד ר' יצחק אלחנן את "חובבי ציון" ואת העליה לארץ וישובה. מהלך חשוב בו נקט היה היתר שהעניק בשנת השמיטה תרמ"ט למתיישבים בארץ למכור לישמעאלים אדמה חקלאית באופן זמני, כך שיהיה אפשר, למעשה, להמשיך בעבודה החקלאית במושבות הראשונות ולמנוע חורבן כלכלי.

3. בינתיים, ברבע האחרון של המאה ה – 19, בעקבות פוגרומים ותחת לחץ גזירות, רדיפות ומצב כלכלי קשה, נדחפו רבים מיהודי ליטא להגר ממנה ובהשפעת הזיקה החזקה לארץ – ישראל והתפתחות תנועת ההשכלה, קמו שם אגודות שונות של חובבי ציון ואוהדי ציון ובעקבותיהן גם של התנועה הציונית על מפלגותיה וארגוניה. על רקע זה, היו יהודי ליטא מהראשונים שדרשו לכוון את ההגירה מרוסיה אל ארץ – ישראל, במטרה להקים כאן מרכז לאומי. יהודים מליטא נמנו על אנשי ביל"ו ועל מייסדי ראשון לציון, גדרה, נס ציונה ורחובות, יסדו את עקרון וחדרה, והשתתפו בהקמתם ובביסוסם של ישובים נוספים.

4. במסגרת התמורות שהתחוללו במלה"ע ה – 1 ובעקבותיה, נודעה חשיבות מיוחדת מבחינת סקירתנו לעצמאות ליטא ולהחלת המנדט הבריטי על ארץ – ישראל. ליטא, שזכתה בעצמאות מחודשת ב – 1917, הנהיגה בתחילה מדיניות ליברלית למדי כלפי היהודים בתחומה. הדבר בא לביטוי בולט בתחום החינוך, לרבות טיפוח מוגבר של ההשכלה בשפה העברית, ובשגשוג הפעילות הארגונית, כולל של התנועה הציונית. אין תימה איפוא, שכאשר התגברו גילויי האנטישמיות והוחרפה המצוקה הכלכלית, היגרו עשרות אלפים מיהודי ליטא אל מחוצה לה, וכמחציתם לארץ – ישראל. זאת, תוך ניצול המדיניות הנוחה יחסית, שנקטו השלטונות הבריטים כלפי העליה בשנים הראשונות לכנון המנדט. ככל הידוע, בין שתי מלחמות העולם היגרו מליטא למעלה מ – 20 אלף יהודים, כ – 9,000 מהם לארץ – ישראל.

אזור נחלת יצחק בתקופת הקמתה ובשנותיה הראשונות

5. נחלת – יצחק נוסדה בימי העליה הרביעית (1928-1924)  שנשענה בעיקר על יהודים מפולין, אשר השתייכו בד"כ למעמד הבינוני ותרמו, בין השאר לפיתוח חיי המסחר והצביון העירוני של תל – אביב. אגודת "אחוזת בית" הוקמה בעקבות כינוס של יהודים מיפו, ביולי 1906, והגרלת המגרשים נערכה ב -11 באפריל 1909-היום שנקבע כיום ייסוד תל – אביב.

מספר תושבי העיר גדל מכ – 13,000 בלבד בשנת 1922 לכ – 46,100 בשנת 1931. ב – 1921 הוקמה בה מועצה מוניציפלית עצמאית, נפרדת מיפו , וב – 1934 כבר ניתן לה מעמד של עיר. עם זאת, רוב השטחים הנכללים כיום בתחומי העיר, היו עדיין בלתי מיושבים.

6. בסמוך לשכונותיה הראשונות של תל – אביב הקטנה שכנו, זולת יפו, המושבה הגרמנית – טמפלרית שרונה, שהוקמה ב – 1871, ומספר כפרים ערביים, שהגדול בהם היה כפר סלמה.

7. אשר לישובים העבריים ששכנו מזרחה וצפון מזרחה מתל – אביב דאז*:- שכונת מונטיפיורי הוקמה ב – 1924, על פרדס שרכש הברון מונטיפיורי כבר ב – 1855, והסתפחה לתל – אביב רק ב – 1941. רמת – גן וגבעתיים התפתחו ממספר ישובים שהוקמו אף הם בשנים הראשונות לכינון המנדט הבריטי. ב – 1921 עלו על הקרקע שנרכשה כבר ב – 1914 – חברי קבוצה שנקראה "עיר – גנים" ולא הרחק משם חברי קבוצה נוספת שנקראה "מגרש – גנים". שני הישובים, שהיו אז חקלאיים, התאחדו לישוב אחד, תחת השם רמת – גן , שב – 1926 הוכר ע"י השלטונות כמועצה מקומית. בשנות ה – 40 סופחה לישוב נחלת – גנים שהוקמה ב- 1923.

בינתיים, ב – 1922, הופרשו משטח רמת גן, כ – 3000 דונם להקמת שכונת הפועלים הראשונה בארץ, הלא היא שכונת בורוכוב, שהיוותה אח"כ את המרכיב הדומיננטי בייסוד גבעתיים. מזרחה מרמת – גן, בואכה פתח – תקוה, נוסדה בשנת תרפ"ד בני – ברק ע"י יהודים חרדים מבין עולי פולין, על אדמה שרכשו מהכפר הערבי הסמוך אבן איברק.

* לא התייחסנו לישובים עבריים אחרים, כמו למשל שכונת התקוה שהוקמה ב –  1936 ,שהיו פחות רלבנטיים להכרת הרקע להקמת

נחלת – יצחק.