עגלת יצחק, ילד ראשון בנחלה/ יוסי רנרט

ערה"ש תשע"א
נחלת-יצחק
עגלת יצחק, ילד ראשון בנחלה/ יוסי רנרט
בן שבע שנים היה יצחק זימן עת עלה עם הוריו ואחותו הבכורה מארץ ליטא, ערש הלימוד וההשכלה אל ארץ הביצה והקדחת, כאן על גדת הנחל מקדם.
ילד יחיד היה כאן יצחק ואין חבר לו לשיחה ולמשחק והיה עוזר בעבודות השדה והרפת. האנשים כאן בנחלה, אמונים על תורה, עבודה ואהבת ארץ-ישראל, למדו כאן על בשרם גם חוקי חיכוך ותאוצה. והיה יצחק חולב פרות אביו, מעמיס כדיים על אופניו ומוכר את החלב לצרכנים בתל-אביב, אחר כך היה נוסע לגימנסיה, רוחץ את הכדים, משעינם אל אופניו ונכנס אל הכתה.
לצרכי בנין בחצר המשק, היה יצחק רותם את הסוסה ונוהג עגלתו אל נמל תל-אביב שם העמיס חמרי בנין ובהגיעו אל גדת הואדי היה קושר את גלגלי העגלה לבל יסתובבו ובכך  להגביר החיכוך ולהקטין התאוצה, כי זאת לדעת: הואדי עמוק היה, קירותיו זקופים, עגלה כי תרד חיש, מטענה יאיצנה ועלולה היא לדחוף במרוצתה את הסוס אל הגדה הנגדית, הזקופה ולהרגו בתאוצתה.
על כן נקשרו הגלגלים והעגלה אט ירדה ובהגיעה אל הקרקעית המרופשה היה יצחק פורק את מחצית מטענה כדי להפחית את המשקל והיה עוזר לסוסתו לעלול אל הגדה הנגדית,פורק לבדו המטען בחצר המשק וחוזר ולהעמיס את הנותר.
כך למד הוא על בשרו את חוקי הפיזיקה – חיכוך ותאוצה ואת החמלה לבעלי החיים.
לימים למד הנדסה בביירות אשר בלבנון והיה לקצין תותחנים בכיר בצה"ל, והתותחים גם הם על גלגלים ינועו, כאותה עגלת אביו אז במורד הואדי .
גלגולים
יצחק התגייס בזמנו לצבא הבריטי ולחם באירופה. חזר ארצה כבעל נסיון קרבי והיה מפקד מחלקה בבית הספר לקצינים בדורה, ליד נתניה.
עם הגעתה של אניית הנשק אלטלנה, נצטווה יצחק לצאת עם מחלקתו ולהתעמת עם לוחמיה-מעפיליה, יצחק סרב פקודה ועל כן הורחק מבית הספר לקצינים והתגלגל אל חיל התותחנים, כאן עלה כמטאור בסולם התפקידים והדרגות, אכן, בן ראוי למשפחת זימן המפוארת.

ערה"ש תשע"א

נחלת-יצחק

עגלת יצחק, ילד ראשון בנחלה/ יוסי רנרט

בן שבע שנים היה יצחק זימן עת עלה עם הוריו ואחותו הבכורה מארץ ליטא, ערש הלימוד וההשכלה אל ארץ הביצה והקדחת, כאן על גדת הנחל מקדם.

ילד יחיד היה כאן יצחק ואין חבר לו לשיחה ולמשחק והיה עוזר בעבודות השדה והרפת. האנשים כאן בנחלה, אמונים על תורה, עבודה ואהבת ארץ-ישראל, למדו כאן על בשרם גם חוקי חיכוך ותאוצה. והיה יצחק חולב פרות אביו, מעמיס כדיים על אופניו ומוכר את החלב לצרכנים בתל-אביב, אחר כך היה נוסע לגימנסיה, רוחץ את הכדים, משעינם אל אופניו ונכנס אל הכתה.

לצרכי בנין בחצר המשק, היה יצחק רותם את הסוסה ונוהג עגלתו אל נמל תל-אביב שם העמיס חמרי בנין ובהגיעו אל גדת הואדי היה קושר את גלגלי העגלה לבל יסתובבו ובכך  להגביר החיכוך ולהקטין התאוצה, כי זאת לדעת: הואדי עמוק היה, קירותיו זקופים, עגלה כי תרד חיש, מטענה יאיצנה ועלולה היא לדחוף במרוצתה את הסוס אל הגדה הנגדית, הזקופה ולהרגו בתאוצתה.

על כן נקשרו הגלגלים והעגלה אט ירדה ובהגיעה אל הקרקעית המרופשה היה יצחק פורק את מחצית מטענה כדי להפחית את המשקל והיה עוזר לסוסתו לעלול אל הגדה הנגדית,פורק לבדו המטען בחצר המשק וחוזר ולהעמיס את הנותר.

כך למד הוא על בשרו את חוקי הפיזיקה – חיכוך ותאוצה ואת החמלה לבעלי החיים.

לימים למד הנדסה בביירות אשר בלבנון והיה לקצין תותחנים בכיר בצה"ל, והתותחים גם הם על גלגלים ינועו, כאותה עגלת אביו אז במורד הואדי .

גלגולים

יצחק התגייס בזמנו לצבא הבריטי ולחם באירופה. חזר ארצה כבעל נסיון קרבי והיה מפקד מחלקה בבית הספר לקצינים בדורה, ליד נתניה.

עם הגעתה של אניית הנשק אלטלנה, נצטווה יצחק לצאת עם מחלקתו ולהתעמת עם לוחמיה-מעפיליה, יצחק סרב פקודה ועל כן הורחק מבית הספר לקצינים והתגלגל אל חיל התותחנים, כאן עלה כמטאור בסולם התפקידים והדרגות, אכן, בן ראוי למשפחת זימן המפוארת.