דואר אלנבי – נסיון החרמה /עמנואל הלל

דואר אלנבי – נסיון החרמה /עמנואל הלל
מטרת המבצע שלא צלח, היתה השתלטות על משלוח כסף מבית הדואר ברחוב אלנבי לבית- נבּאללה.
תפקידי בכח היה לחכות על אופנוע במרחק של 20 מטר ממקום הפעולה ולמלט מהמקום את חוטף הכסף עם שללו.
כבר בתחילת הפעולה נפגע בראשו חברנו יהושע סַבָּן (נמרוד) המכונה פּוֹפּ, מכדור אשר נורה עליו משריונית אבטחה בריטית. .
ברחנו כולנו לנקודת היציאה בשבזי, שם התברר שיהושע הפצוע הושאר בשטח. מפקד הפעולה נחום סלונים, החליט לבצע פריצה לבית החולים הדסה, לשם הובא יהושע ע"י הבריטים. פעולת החילוץ נועדה להתבצע עם אותו כוח אשר השתתף בפעולה. בדיעבד התברר שהבריטים לא קישרו בין הפצוע לבין מבצעי הפעולה, את זאת לא ידענו.
לפי הוראתו של נחום, הסתתרנו בקרבת בית החולים. נחום נכנס לבדו לבית החולים, שם  פגש את פרופסור מרכוס הידוע, שהיה אוהד האצ"ל ומסר לו על הכוונה לחטוף את יהושע סַבָּן הפצוע. הפרופסור התנגד והסביר לנחום שאסור להזיז את הפצוע. במהלך הניתוח להוצאת הקליע, נפטר יהושע סַבָּן. נחום יצא ופיזר את הלוחמים לבתיהם.
למחרת בערב, מוצאי שבת קודש, הכין נחום טנדר, זימן מספר בחורים ואני בתוכם לחטוף את הגופה מחדר המתים אשר ברחוב מזא"ה ולקבור אותה בבית הקברות טרומפלדור.
היינו 6-5 אנשים, הגענו עם הטנדר לחזית הבניין, נכנסנו עם אלונקה שהבאנו. בטנדר נשארו שני בחורים, בחדר המתים לא היה איש. המתים מונחים במגרות במתקן הקירור. פתחנו מגרות בזו אחר זו עד שזיהינו אותו. הוצאנו את המגרה, הנחנו אותו על האלונקה ורצנו לכיוון הטנדר. בית הקברות היה נעול, סביבו בתי מגורים.ברחוב חובבי ציון עמד בניין של קופת חולים אשר היה שומם.
המעבר דרכו התאים לחשאיות הפעולה. מבלי לשאול איש החלטנו לקבור אותו במפגש שבילים שנראה לנו מתאים.
התחלנו לחפור, לא ידענו את המנהגים הדתיים למקרה כזה. על כן נשלח אחד הבחורים בריצה אל בית הוריו של נחום סלונים ברחוב הרב קוק. אביו של נחום, אדם דתי, נתן לו סידור תפילה והנחה אותו בפרטי המנהגים.
קברנו אותו כדין. למחרת הודיע איש אצ"ל לחברה קדישא על המקרה. למיטב זכרוני, העבירה החברה קדישא את החלל למקום קבורה אחר בבית הקברות. מדי שנה, אנו עולים עם משפחתו לאזכרה.
יהושע סבן היה קרוב משפחה של הסופר בורלא.
משפחתו היתה מחזיקת המפתח והשומרת של קבר רחל מדורי דורות/ יעקב סיקא אהרוני
דואר אלנבי

מטרת המבצע שלא צלח, היתה השתלטות על משלוח כסף מבית הדואר ברחוב אלנבי לבית- נבּאללה.

תפקידי בכח היה לחכות על אופנוע במרחק של 20 מטר ממקום הפעולה ולמלט מהמקום את חוטף הכסף עם שללו.

כבר בתחילת הפעולה נפגע בראשו חברנו יהושע סַבָּן (נמרוד) המכונה פּוֹפּ, מכדור אשר נורה עליו משריונית אבטחה בריטית. .

ברחנו כולנו לנקודת היציאה בשבזי, שם התברר שיהושע הפצוע הושאר בשטח. מפקד הפעולה נחום סלונים, החליט לבצע פריצה לבית החולים הדסה, לשם הובא יהושע ע"י הבריטים. פעולת החילוץ נועדה להתבצע עם אותו כוח אשר השתתף בפעולה. בדיעבד התברר שהבריטים לא קישרו בין הפצוע לבין מבצעי הפעולה, את זאת לא ידענו.

לפי הוראתו של נחום, הסתתרנו בקרבת בית החולים. נחום נכנס לבדו לבית החולים, שם  פגש את פרופסור מרכוס הידוע, שהיה אוהד האצ"ל ומסר לו על הכוונה לחטוף את יהושע סַבָּן הפצוע. הפרופסור התנגד והסביר לנחום שאסור להזיז את הפצוע. במהלך הניתוח להוצאת הקליע, נפטר יהושע סַבָּן. נחום יצא ופיזר את הלוחמים לבתיהם.

למחרת בערב, מוצאי שבת קודש, הכין נחום טנדר, זימן מספר בחורים ואני בתוכם לחטוף את הגופה מחדר המתים אשר ברחוב מזא"ה ולקבור אותה בבית הקברות טרומפלדור.

היינו 6-5 אנשים, הגענו עם הטנדר לחזית הבניין, נכנסנו עם אלונקה שהבאנו. בטנדר נשארו שני בחורים, בחדר המתים לא היה איש. המתים מונחים במגרות במתקן הקירור. פתחנו מגרות בזו אחר זו עד שזיהינו אותו. הוצאנו את המגרה, הנחנו אותו על האלונקה ורצנו לכיוון הטנדר. בית הקברות היה נעול, סביבו בתי מגורים.ברחוב חובבי ציון עמד בניין של קופת חולים אשר היה שומם.

המעבר דרכו התאים לחשאיות הפעולה. מבלי לשאול איש החלטנו לקבור אותו במפגש שבילים שנראה לנו מתאים.

התחלנו לחפור, לא ידענו את המנהגים הדתיים למקרה כזה. על כן נשלח אחד הבחורים בריצה אל בית הוריו של נחום סלונים ברחוב הרב קוק. אביו של נחום, אדם דתי, נתן לו סידור תפילה והנחה אותו בפרטי המנהגים.

קברנו אותו כדין. למחרת הודיע איש אצ"ל לחברה קדישא על המקרה. למיטב זכרוני, העבירה החברה קדישא את החלל למקום קבורה אחר בבית הקברות. מדי שנה, אנו עולים עם משפחתו לאזכרה.

יהושע סבן היה קרוב משפחה של הסופר בורלא.

משפחתו היתה מחזיקת המפתח והשומרת של קבר רחל מדורי דורות/ יעקב סיקא אהרוני