סוֹבּוֹטניקים בנחלת-יצחק – מאת גלעד כספי

סוֹבּוֹטניקים בנחלת-יצחק – מאת גלעד כספי
למוהר"ר יוסי, השלום והברכה, להלן לבקשתך.
1. מאז המאה ה-15, וביתר שאת מאז המאה ה-18 , קמו בין הנוצרים ברוסיה כתות שהושפעו יותר ויותר מהתנ"ך ("הברית הישנה") והעדיפו אותו על-פני "הברית החדשה".במסגרת תופעה זאת, שדומות לה התרחשו בקהילות נוצריות אחרות, היו כתות או פלגי כתות שהתרחקו מעיקרי הנצרות והתקרבו ליהדות, לפחות זאת בנוסח המקראי.אחד הביטויים הבולטים לכך היה נטישת יום הראשון בשבוע כיום המנוחה והמרתו ביום השבת.
2. בני אחת הכתות הללו של שומרי שבת שצמחו ברוסיה ידועים בשם סוֹבּוֹטְנִיקִים.
הם מאמינים רק בתנ"ך ולא ב"ברית החדשה", ונוטים לקבל על עצמם דיני תורה נוספים, זולת שמירת השבת. כך, בהדרגה אימצו רבים מהם זהות יהודית או אף התגיירו, בין היתר בהשפעת יהודים אורתודוכסים שעמם באו במגע. היו בהם מי שייחסו לעצמם גנאולגיה – שאין שיכולתם להוכיחה – לפיה הם צאצאי הכוזרים (עם תורכי שהתקיים בדרום-מזרח רוסיה בימי הביניים, העמיד שם ממלכה חזקה והתגייר בהמוניו) או צאצאי רוסים שקיבלו על עצמם את היהדות בהשפעת הכוזרים. היו אף בקרבם מי שטענו, כי הם צאצאי בני-ישראל הקדומים (שבט דן).
3. משטר הצאר רדף בד"כ את הכתות שפרשו מהכנסיה האורתודוכסית (הפרפוסלבית) וקראו עליה תיגר מעצם כפירתן בעיקריה. שכן, הנצרות האורתודוכסית היתה דת המדינה והכנסיה שימשה אחד מנדבכי המשטר ומקום הלגיטימציה שלו. בני הכתות ובכללם סובוטניקים, שנחשבו איפוא למתנגדי המשטר, הוגלו למשל לסיביר שבמזרח רוסיה ולקווקז שבדרומה. אולם, גם בגלויות אלה הוסיפו רבים מהם לדבוק באמונתם ואף להפיצה.
4. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 החל משפחות שלו סובוטניקים לעלות לארץ-ישראל, בין היתר בהשפעת העליה לארץ של אנשי שלוש העליות הראשונות. חלקם של הסובוטניקים התגיירו, ומכל מקום ראו עצמם כיהודים כבר ברוסיה. בארץ הם התמזגו בישוב היהודי המתפתח. בלטה אצלם נטיה לעיסוק בחקלאות, תחום ממנו התפרנסו גם ברוסיה. לכמה מהדמויות הבולטות בישוב העברי ואח"כ בהוויה הישראלית היה רקע סובוטניקי. בין אלה יצויין אלכסנדר זַייד (1886 – 1932 ), מראשוני ה"עליה השניה" וממייסדי הארגונים "בר-גיורא" ו"השומר" שאמו היתה גיורת סובוטניקית. נטען, כי גם רפאל (רפול) איתן (1929 – 2004 ) שכיהן כרמטכ"ל וכשר, היה נצר למשפחת סובוטניקים.
5. בנחלת-יצחק השתקעה, בראשית שנות ה-30 , משפחתם של רחל ויוסף סבירידוב, שעלו לארץ מאזור הקווקז לפני מלה"ע ה-1 . השניים התגיירו כבר ברוסיה והיו ככל הידוע, בעלי רקע סובוטניקי. יוסף סבירידוב אף התייחס למוצא כוזרי, לא הרחק מהמיתחם שהקימה משפחת סבירידוב בצפון השכונה, התגוררה משפחת גֵרים נוספת בשם מלוכין ובסמוך לגבולה המזרחי של נחלת-יצחק גרו גרים ממשפחת נאומינקוֹ.
6. רוב הסובוטניקים לא עלו לארץ, אלא נותרו ברוסיה. תחת המשטר הסובייטי הם נחשבו ליהודים וסבלו לא אחת, מגילויי אנטישמיות ומהתנכלויות, למרות שרק חלקם היו רשומים בתעודות הזהות שלהם כיהודים. עם זאת, הממסד הרבני האורתודוכסי מטיל ספק גם ביהדותם של אלה שנרשמו כיהודים. קל וחומר אלה הרשומים כרוסים. הדבר בא לביטוי בין היתר בהתייחסות הרבנות הראשית למאות הסובוטניקים שבהיותם רשומים כיהודים או כבעלי קשרי משפחה מתאימים עם יהודים, הצליחו לעלות ארצה במסגרת גלי העליה ההמונית מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90 .
7. עפ"י מידע מתחילת 2006 , ועדת רבנים, שמונתה על ידי הרב הראשי הספרדי, הראשל"צ שלמה עמאר, נועדה להחליט לגבי יהדותם של כ-12 אלף הסובוטניקים שנותרו ככל הידוע, ברוסיה. אם תוכר יהדותם או יוסדרו הליכי גיורם והצטרפותם, הלכה למעשה לעם ישראל, תיפתח הדרך בפני העלאתם מכוח חוק השבות .

למוהר"ר יוסי, השלום והברכה, להלן לבקשתך.

1. מאז המאה ה-15, וביתר שאת מאז המאה ה-18 , קמו בין הנוצרים ברוסיה כתות שהושפעו יותר ויותר מהתנ"ך ("הברית הישנה") והעדיפו אותו על-פני "הברית החדשה".במסגרת תופעה זאת, שדומות לה התרחשו בקהילות נוצריות אחרות, היו כתות או פלגי כתות שהתרחקו מעיקרי הנצרות והתקרבו ליהדות, לפחות זאת בנוסח המקראי.אחד הביטויים הבולטים לכך היה נטישת יום הראשון בשבוע כיום המנוחה והמרתו ביום השבת.

2. בני אחת הכתות הללו של שומרי שבת שצמחו ברוסיה ידועים בשם סוֹבּוֹטְנִיקִים.

הם מאמינים רק בתנ"ך ולא ב"ברית החדשה", ונוטים לקבל על עצמם דיני תורה נוספים, זולת שמירת השבת. כך, בהדרגה אימצו רבים מהם זהות יהודית או אף התגיירו, בין היתר בהשפעת יהודים אורתודוכסים שעמם באו במגע. היו בהם מי שייחסו לעצמם גנאולגיה – שאין שיכולתם להוכיחה – לפיה הם צאצאי הכוזרים (עם תורכי שהתקיים בדרום-מזרח רוסיה בימי הביניים, העמיד שם ממלכה חזקה והתגייר בהמוניו) או צאצאי רוסים שקיבלו על עצמם את היהדות בהשפעת הכוזרים. היו אף בקרבם מי שטענו, כי הם צאצאי בני-ישראל הקדומים (שבט דן).

3. משטר הצאר רדף בד"כ את הכתות שפרשו מהכנסיה האורתודוכסית (הפרפוסלבית) וקראו עליה תיגר מעצם כפירתן בעיקריה. שכן, הנצרות האורתודוכסית היתה דת המדינה והכנסיה שימשה אחד מנדבכי המשטר ומקום הלגיטימציה שלו. בני הכתות ובכללם סובוטניקים, שנחשבו איפוא למתנגדי המשטר, הוגלו למשל לסיביר שבמזרח רוסיה ולקווקז שבדרומה. אולם, גם בגלויות אלה הוסיפו רבים מהם לדבוק באמונתם ואף להפיצה.

4. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 החל משפחות שלו סובוטניקים לעלות לארץ-ישראל, בין היתר בהשפעת העליה לארץ של אנשי שלוש העליות הראשונות. חלקם של הסובוטניקים התגיירו, ומכל מקום ראו עצמם כיהודים כבר ברוסיה. בארץ הם התמזגו בישוב היהודי המתפתח. בלטה אצלם נטיה לעיסוק בחקלאות, תחום ממנו התפרנסו גם ברוסיה. לכמה מהדמויות הבולטות בישוב העברי ואח"כ בהוויה הישראלית היה רקע סובוטניקי. בין אלה יצויין אלכסנדר זַייד (1886 – 1932 ), מראשוני ה"עליה השניה" וממייסדי הארגונים "בר-גיורא" ו"השומר" שאמו היתה גיורת סובוטניקית. נטען, כי גם רפאל (רפול) איתן (1929 – 2004 ) שכיהן כרמטכ"ל וכשר, היה נצר למשפחת סובוטניקים.

5. בנחלת-יצחק השתקעה, בראשית שנות ה-30 , משפחתם של רחל ויוסף סבירידוב, שעלו לארץ מאזור הקווקז לפני מלה"ע ה-1 . השניים התגיירו כבר ברוסיה והיו ככל הידוע, בעלי רקע סובוטניקי. יוסף סבירידוב אף התייחס למוצא כוזרי, לא הרחק מהמיתחם שהקימה משפחת סבירידוב בצפון השכונה, התגוררה משפחת גֵרים נוספת בשם מלוכין ובסמוך לגבולה המזרחי של נחלת-יצחק גרו גרים ממשפחת נאומינקוֹ.

6. רוב הסובוטניקים לא עלו לארץ, אלא נותרו ברוסיה. תחת המשטר הסובייטי הם נחשבו ליהודים וסבלו לא אחת, מגילויי אנטישמיות ומהתנכלויות, למרות שרק חלקם היו רשומים בתעודות הזהות שלהם כיהודים. עם זאת, הממסד הרבני האורתודוכסי מטיל ספק גם ביהדותם של אלה שנרשמו כיהודים. קל וחומר אלה הרשומים כרוסים. הדבר בא לביטוי בין היתר בהתייחסות הרבנות הראשית למאות הסובוטניקים שבהיותם רשומים כיהודים או כבעלי קשרי משפחה מתאימים עם יהודים, הצליחו לעלות ארצה במסגרת גלי העליה ההמונית מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90 .

7. עפ"י מידע מתחילת 2006 , ועדת רבנים, שמונתה על ידי הרב הראשי הספרדי, הראשל"צ שלמה עמאר, נועדה להחליט לגבי יהדותם של כ-12 אלף הסובוטניקים שנותרו ככל הידוע, ברוסיה. אם תוכר יהדותם או יוסדרו הליכי גיורם והצטרפותם, הלכה למעשה לעם ישראל, תיפתח הדרך בפני העלאתם מכוח חוק השבות .