אודות

יוסי רנרט – סיפורים וסיורים
המוזיאון בנחלת-יצחק נסגר, יוקם לאלתר האתר…
נצא נא יחדיו לסיורים בשטח ונשמע סיפורים על שכונה שנשכחה בשולי תל-אביב המפויחה כאן מעבר לואדי הזורם בחורף לירקון ונקרא היום "נתיבי איילון".
והנחלה זו שהיתה חקלאית, חלבה וריחותיה למרחוק הגיעו אז בצעירותה, עד שבא השר הרמטכ"ל, זה עם הרטיה ואסר בקנאות את המשך החקלאות. פרות קדושות אז נשחטו, קרסו לולי תרנגולות, נאלמו הסוסים גם נעלמו , כמו אז בשטפונות.
כפר יהודי נמחק בארץ-ישראל
משפחות הראשונים לכל עבר אז נפוצו, מהן נותרו כאן אך מעט, המושבה החקלאית הפכה שכונה, מעטים יודעים את ראשיתה. אז ראיתי שלט ובו כתוב:
נחלת-יצחק נוסדה בשנת 1925 .
ואני הבולדוזר הכרזתי מיד – תערוכה!
בעירייה פיקפקו, משום כך גם לא עזרו, כי מה אכפת לה לפקידה מי גאל האדמה ומי בחלב את תל-אביב השקה, ואיך נוצר כאן נשק-ברזל להקמת המדינה. ומי הוא זה אותו יצחק שעל שמו הנחלה. אבל אני לא ויתרתי, ליד שולחן במרכז המסחרי ישבתי, אספתי סיפורים ותמונות ורשמתי התולדות. אז נאספו בני ראשונים, נדבקו במחלה והם עוזרים ללקט האסופה, ובתום עת אסיף , הכרזנו על מגבית להוצאת ספר המושבה נחלת-יצחק. אך הכסף לא הגיע, ואני עם כל החומר מדבר אל הקירות. אז הבנתי ספר אין כאן, כנראה גם לא יהיה ובאין מזור מן החיים, פניתי אל האבנים.
התחלתי אז קורא הכתובות על מצבות, כאלה יש כאן אלפים, ניצבות שורות שורות. והוספתי אז לחומר סיפורי שואה – גבורה, שיפצתי עשרים ושש אנדרטאות לזכר קהילות אשר ניספו בשואה, עיריית תל-אביב נענתה לבקשתי והפכה את המקום לגן פורח, הוא גן-הקהילות. הכל כבר הכנתי לבואם של תלמידים, מורים ומדריכי ידיעת הארץ, להראות ולהשמיע סיפורי החלוצים והלוחמים. במקביל, עת יש צַלָּם לי העוזר לי לתעד, שומעים אנו ומנציחים את שרידי הלוחמים מהיערות שם באירופה, סיפורי זָקֵן וְעֵד, מהמלחמה זו השניה הנקראת גם "עולמית", ואת לוחמי המחתרות וצה"ל מאז ימי ראשית.
ותוך כדי אני גיליתי שהיה פה גם קיבוץ שפעל אז בין קברים, כאן בשטח הפרוץ. היה זה קיבוץ קטן עם שם ארוך, "קיבוץ ארצישראלי א' השומר- הצעיר, שכונת בוֹרוֹכוֹב". נוסד בשנת 1932 על ידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקוה-ישראל והטכניון. היה זה הקיבוץ הראשון על טהרת נוער שהתחנך כאן בארץ-ישראל. בשנת 1936 עלו מכאן לעמק בית-שאן והקימו ראשונים לחומה-ומגדל את הקיבוץ ניר דוד (תל-עמל). לא התעצלנו, נסענו לקיבוץ והנצחנו בסרט את אחרוני הראשונים, האחד בן תשעים ותשע והצעיר תשעים ושש, את אשר הם אז סיפרו לי, אספר אני לכם כאשר אלי תבואו לספק סקרנותכם.
ועוד רז נודע לי, והוא אחד מני רבים, איך במנדט הבריטי בלילות אז במחשך, התאמנו לוחמי האצ"ל כאן בחדר הטהרה, להפעיל נשק בריטי שנשדד במשטרה. את זה הרז אישית סיפר לי דב מובשוביץ הלוחם, אשר נתפס כאן עם חבריו לנשק ואיך גורשו הם במטוסי הצבא הבריטי למחנות המעצר באפריקה. מטוסים צבאייםאלה היו גם מפטרלים מעל לים כדי לגלות ספינות מעפילים ולהביא לגירושם. אז הוחלט באצ"ל להשמיד את מטוסי חיל האויר הבריטי (R.A.F)  .
בליל שדות התעופה ב-25 בפברואר 1946 הושמדו במבצע משולב של האצ"ל והלח"י, רוב מטוסי חיל האויר הבריטי בארץ-ישראל בבסיסיהם, הנותרים הוצאו מן הארץ.
עדות על כך בגוף ראשון, תשמעו אם אך תבואו, מפי גיבור האצ"ל איש היחידות המיוחדות (י"מ), עמנואל הלל (גוֹבָּאטְלִי), שהכין בסיוריו את המבצע ואח"כ השתתף בפיצוץ המטוסים בבסיס קסטינה (חצור).
עוד אוכל כאן לספר על ארגון "ההגנה" כאן אצלנו בשכונה, על יצור הנשק עוד בטרם מדינה ואיך כאן נוצרו משוריני באב אל ואד. ובשכונת בורוכוב כאן ליד, קלטה "ההגנה"  את  שני הטנקים הראשונים בצה"ל שנגנבו מן האנגלים..
ואם נלך מעט אחורה ואת גנרל אלנבי אזכיר, אספר לכם איך הניח הגנרל קו רכבת (טַרַאזִינַה) מנמל יפו לקו החזית מעבר לירקון, והרכבת זו הצרה (60 ס"מ מרווח בין הפסים), עברה דרך מחנהו כאן ממזרח לשכונה.
מפרדסי הסביבה יצאו האנגלים לקרב האחרון נגד התורכים אשר נפוצו לכל עבר, אז במלחמת העולם הראשונה. היה זה קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה.
בעזבם המחנה עוד נותרו כאן הפסים שעזרו כאן לשכנים את בתיהם להקים, ובמות אותו קטר נרתמו אז הסוסים, להריץ הקרוניות עמוסות הלבנים. וארגון ההגנה כאן ליקט תחמושת לרוב, כאן מעבר לרחוב בשכונה של בורוכוב.
סיפורים וסיורים
יוסף זימן (עומד) הגשים את חלום אבות אבותיו והיה הגורם המרכזי בהקמת המושבה נחלת יצחק. פעל לפיתוחה והיה מוכתר המושבה. רחוב מרכזי בשכונה נקרא על שמו.

יוסף זימן (עומד) הגשים את חלום אבות אבותיו והיה הגורם המרכזי בהקמת המושבה נחלת יצחק. פעל לפיתוחה והיה מוכתר המושבה. רחוב מרכזי בשכונה נקרא על שמו.

המוזיאון בנחלת-יצחק נסגר, יוקם לאלתר האתר…

נצא נא יחדיו לסיורים בשטח ונשמע סיפורים על שכונה שנשכחה בשולי תל-אביב המפויחה כאן מעבר לואדי הזורם בחורף לירקון ונקרא היום "נתיבי איילון".

הנחת אבן הפינה לבית פרידגוט, נחלת יצחק בתאריך 21-4-1925

הנחת אבן הפינה לבית פרידגוט, נחלת יצחק בתאריך 21-4-1925

והנחלה זו שהיתה חקלאית, חלבה וריחותיה למרחוק הגיעו אז בצעירותה, עד שבא השר הרמטכ"ל, זה עם הרטיה ואסר בקנאות את המשך החקלאות. פרות קדושות אז נשחטו, קרסו לולי תרנגולות, נאלמו הסוסים גם נעלמו , כמו אז בשטפונות.

כפר יהודי נמחק בארץ-ישראל

משפחות הראשונים לכל עבר אז נפוצו, מהן נותרו כאן אך מעט, המושבה החקלאית הפכה שכונה, מעטים יודעים את ראשיתה. אז ראיתי שלט ובו כתוב:

נחלת-יצחק נוסדה בשנת 1925 .

ואני הבולדוזר הכרזתי מיד – תערוכה!

בעירייה פיקפקו, משום כך גם לא עזרו, כי מה אכפת לה לפקידה מי גאל האדמה ומי בחלב את תל-אביב השקה, ואיך נוצר כאן נשק-ברזל להקמת המדינה. ומי הוא זה אותו יצחק שעל שמו הנחלה. אבל אני לא ויתרתי, ליד שולחן במרכז המסחרי ישבתי, אספתי סיפורים ותמונות ורשמתי התולדות. אז נאספו בני ראשונים, נדבקו במחלה והם עוזרים ללקט האסופה, ובתום עת אסיף , הכרזנו על מגבית להוצאת ספר המושבה נחלת-יצחק. אך הכסף לא הגיע, ואני עם כל החומר מדבר אל הקירות. אז הבנתי ספר אין כאן, כנראה גם לא יהיה ובאין מזור מן החיים, פניתי אל האבנים.

התחלתי אז קורא הכתובות על מצבות, כאלה יש כאן אלפים, ניצבות שורות שורות. והוספתי אז לחומר סיפורי שואה – גבורה, שיפצתי עשרים ושש אנדרטאות לזכר קהילות אשר ניספו בשואה, עיריית תל-אביב נענתה לבקשתי והפכה את המקום לגן פורח, הוא גן-הקהילות. הכל כבר הכנתי לבואם של תלמידים, מורים ומדריכי ידיעת הארץ, להראות ולהשמיע סיפורי החלוצים והלוחמים. במקביל, עת יש צַלָּם לי העוזר לי לתעד, שומעים אנו ומנציחים את שרידי הלוחמים מהיערות שם באירופה, סיפורי זָקֵן וְעֵד, מהמלחמה זו השניה הנקראת גם "עולמית", ואת לוחמי המחתרות וצה"ל מאז ימי ראשית.

ותוך כדי אני גיליתי שהיה פה גם קיבוץ שפעל אז בין קברים, כאן בשטח הפרוץ. היה זה קיבוץ קטן עם שם ארוך, "קיבוץ ארצישראלי א' השומר- הצעיר, שכונת בוֹרוֹכוֹב". נוסד בשנת 1932 על ידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקוה-ישראל והטכניון. היה זה הקיבוץ הראשון על טהרת נוער שהתחנך כאן בארץ-ישראל. בשנת 1936 עלו מכאן לעמק בית-שאן והקימו ראשונים לחומה-ומגדל את הקיבוץ ניר דוד (תל-עמל). לא התעצלנו, נסענו לקיבוץ והנצחנו בסרט את אחרוני הראשונים, האחד בן תשעים ותשע והצעיר תשעים ושש, את אשר הם אז סיפרו לי, אספר אני לכם כאשר אלי תבואו לספק סקרנותכם.

ועוד רז נודע לי, והוא אחד מני רבים, איך במנדט הבריטי בלילות אז במחשך, התאמנו לוחמי האצ"ל כאן בחדר הטהרה, להפעיל נשק בריטי שנשדד במשטרה. את זה הרז אישית סיפר לי דב מובשוביץ הלוחם, אשר נתפס כאן עם חבריו לנשק ואיך גורשו הם במטוסי הצבא הבריטי למחנות המעצר באפריקה. מטוסים צבאייםאלה היו גם מפטרלים מעל לים כדי לגלות ספינות מעפילים ולהביא לגירושם. אז הוחלט באצ"ל להשמיד את מטוסי חיל האויר הבריטי (R.A.F)  .

בליל שדות התעופה ב-25 בפברואר 1946 הושמדו במבצע משולב של האצ"ל והלח"י, רוב מטוסי חיל האויר הבריטי בארץ-ישראל בבסיסיהם, הנותרים הוצאו מן הארץ.

עדות על כך בגוף ראשון, תשמעו אם אך תבואו, מפי גיבור האצ"ל איש היחידות המיוחדות (י"מ), עמנואל הלל (גוֹבָּאטְלִי), שהכין בסיוריו את המבצע ואח"כ השתתף בפיצוץ המטוסים בבסיס קסטינה (חצור).

עוד אוכל כאן לספר על ארגון "ההגנה" כאן אצלנו בשכונה, על יצור הנשק עוד בטרם מדינה ואיך כאן נוצרו משוריני באב אל ואד. ובשכונת בורוכוב כאן ליד, קלטה "ההגנה"  את  שני הטנקים הראשונים בצה"ל שנגנבו מן האנגלים..

ואם נלך מעט אחורה ואת גנרל אלנבי אזכיר, אספר לכם איך הניח הגנרל קו רכבת (טַרַאזִינַה) מנמל יפו לקו החזית מעבר לירקון, והרכבת זו הצרה (60 ס"מ מרווח בין הפסים), עברה דרך מחנהו כאן ממזרח לשכונה.

מפרדסי הסביבה יצאו האנגלים לקרב האחרון נגד התורכים אשר נפוצו לכל עבר, אז במלחמת העולם הראשונה. היה זה קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה.

בעזבם המחנה עוד נותרו כאן הפסים שעזרו כאן לשכנים את בתיהם להקים, ובמות אותו קטר נרתמו אז הסוסים, להריץ הקרוניות עמוסות הלבנים. וארגון ההגנה כאן ליקט תחמושת לרוב, כאן מעבר לרחוב בשכונה של בורוכוב.